מעטים מהקוראים בלוג זה אינם מכירים את דם המכבים האדום, אמנם לאו דווקא את מופעו בטבע כי אם את הדימוי השכיח שלו.
בתרבות המקומית השם "דם המכבים" מתקשר מיד ליום הזכרון לחללי מערכות ישראל, רק השם לבדו מעיד על הקשר בין יצירת שפה ליצירת מיתוס והאחיזה בו כסמל אשר מחולק ברבבות בבתי העלמין ביום זה מעצימה ולוכדת את השפה, הזיכרון והמיתוס בקשר גורדי. יש האומרים כי קשר זה הכרחי ליצירת תרבות ברת קיימא.
יש עוד דוגמאות רבות בחלקים אחרים בעולם לקשרים גורדים דומים, כמו השימוש הנפוץ בשם "American Eagle" שהוא למעשה Bald Eagle אשר משמש לבנית האתוס האמריקני, בחותם הנשיא (ראו תמונה למטה) העיט מחזיק בטפריו הימניים ענף זיית, ב1945 שונה מבטו של העיט מטופר החצים לטופר הזיית כמחויבות לשלום, אתוס חופש ושלום זה מסביר לנו את הצדק במלחמת קוריאה (שלוש וחצי מיליון הרוגים)
או במלחמת וייטנאם (שניים עד ארבע מיליון הרוגים, תלוי את מי שואלים) וכן תמיכה ישירה ועקיפה באין ספור רודנויות באפריקה ובמזרח התיכון במשך שישים השנים האחרונות על מנת לבסס את ה"אינטרסים החיוניים" אשר מאפשרים את קיומה של "The American way" האחרונה שבהן היא כמובן רוח החופש בעירק.
דוגמה נוספת היא הטיגריס הבנגלי אשר מנוכס להודו בתואנה כי הוא מופיע (גם) על חותם בן 4500 שנים שהתגלה בחפירות במואנג'ודארו (אתר שנמצא בפקיסטאן!) אותה האחזות באתוס הזהות האתנית גרם במקרה זה לחלוקת הודו (טרנספר הדדי של 14 מיליון איש, חצי מיליון הרוגים שלוש מלחמות ועימות נמשך בין מעצמות גרעיניות. מוצדקות כמובן)
דם המכבים אדום קשור חזק יותר מקשר גורדי אל דם המכבים אפיקולוטום, זהו כמובן קשר גנטי ולמרות שיש לנו שאיפות עזות למצוא בקשר גנטי מקור סמכות לכוח הנדרש בפתרון מחלוקות מופרכות שרק הדמיון האנושי יכול להמציא הוא מעיד באופן ישיר שכולנו באותה הסירה.
דם המכבים אפיקולטום, הוא מין במשפחת המורכבים (חמניה היא הדוגמה הקלאסית במשפחה זאת שהיא מהמפותחות יותר בסדר הזמן של הכרונולוגיה ההתפתחותית יחד עם הסחלבים והדגניים) במקור הוא מגיע מאוסטרליה אך באופן מפתיע מאזורים נרחבים ביותר במרכז ובמזרח ולא רק מהאיזור הדרום והדרום מערבי אשר מיוצג באקלים ים-תיכוני כאקלים המקומי. זאת היא עובדה שיכולה להסביר את עמידותו יוצאת הדופן למגוון תנאי השקיה ועמידות לחום ולקור, הצמח עמיד הן ליובש רב והן להשקיה אינטנסיבית במיכלים, הוא עובר בקלות חורפים בהר ועומד בתנאי שמש מלאה בשפלה, בתנאי הצללה הוא יהיה דליל וחלש ולכן רצוי לשתול אותו באיזור שמקבל שש שעות שמש ישירה ועד כאמור לשמש קיץ מלאה וקופחת.
החיסרון הבולט שלו הוא השתרשות דלה בענפים ולכן הוא אינו מונע הצצת עשביה, לכן רצוי לשתול אותו במקום נקי מעשביה או במיכלים. אך לעומת חיסרון זה יתרונו הבולט (מלבד יופיו) הוא הפריחה השופעת והמתמשכת שלו, דם המכבים אפיקולטום פורח לאורך כל השנה ללא הפסקה. הוא בינוני בקצב צימוחו ומגיע למימדים צנועים של 25 ס"מ גובה ולרוחב של 50-60 ס"מ.