במסגרת סיום לימודי (כמעט 20 שנים לאחר שהחלו) אני כותב פרו סמינריון אודות היבטים של אילנתה בלוטית, כתבתי כבר לא מעט על התופעה, התראיינתי לצפריר רינת בהארץ, התרעתי צעקתי נפנפתי בזרועותיי אך למען האמת אני חושב שכבר יש מעט מאוד מה לעשות אלא אם כן ימצא יזם שיהפוך את הנושא לכסף (עצים להסקה למשל). בינתיים כידוע האילנתות לא קופאים על שמריהם וגינה אחרי גינה, רחוב אחרי רחוב הם כובשים כל נחלה. אבי שמידע בלקסיקון לצמחי ארץ ישראל מ2005 הכניס את האילנטה לתפוצה בעיקר באזור ההר ובעוד כמה סימונים קטנים פה ושם. ברור כבר היום שבתשע השנים שחלפו היתה התפוצצות אדירה בתפוצה וכל חלק אורבני בישראל נכבש. אני חושב שבירושלים כבר לא ניתן ללכת יותר מכמה עשרות מטרים מבלי להיתקל בהתנחלות, בניגוד לוויכוח הילדותי "למי שייכת הארץ" (אתם עוד לא יודעים?) במקרה האילנתה ברור שמדובר בברבריות לשמה זהו קץ הגינון האורבני וכל מה שניצב לנגד עיננו עומד להיעלם בתוך 30-40 שנים. קל לומר שבחצרות נטושות ומופקרות הם צומחים אך הראיה היא כי כלל הגינות המטופחות על ידי אמידי ירושלים ברחביה, בקעה וקטמון נגועות באופן עמוק בשיקוץ השטני הזה.
הנה עוד כמה תמונות מהעת האחרונה:
עובר לאחרונה קישור אטרקטיבי שנקרא "21 Photos Of Nature Winning The Battle Against Civilization", יש שם כמה תמונות יותר ופחות מפורסמות, אחת לפחות נראית כמעט מומצאת של אופניים "אכולות" על ידי גזע, בכדי שאופניים יאכלו כך על ידי גזע מישהו היה צריך לקשור אותם באותו הגובה בו הם נמצאים היום לפני אי אלו שנים, ישנו גם הפסנתר שנראה כאילו נוסר והולבש על העץ. חוץ מכך יש שם תמונות יפות, הנה עוד אחת משלי:
בחג נסעתי לצפון אשקלון ומצאתי (וגם יגעתי) לפופית החוף לצורך תחליף המדשאה המעורב אותו אנסה בחודשים הקרובים, הוא יורכב ככול הנראה מ8-10 מינים שונים, לפחות חמישה מקומיים.
וגם את זה מצאתי בראש השנה על החוף: ראש או זנב, בסוף הכל נרקב:
ואלו שתי תמונות ממסלעה שתכננתי ונשתלה במרץ במושב נס הרים שבהרי יהודה, עם ניסיון לרב גוניות וצמחיה שלא בהכרח מתיישבת בסקציית ה"נשפכים" וצמחי מסלעה נפוצים. צריך לזכור שישנם צמחים שבאופן טבעי אזור התפוצה שלהם הוא כיסי אדמה קטנים במחשופי סלע, אנחנו מכירים היטב את התכונה הזאת לדוגמה ברקפות (תסתכלו על רקפות גם לאחר הפריחה ותחילת התייבשות העלים, זאת תקופה שבדרך כלל נסתרת מהעין, מעטים יודעים כיצד נראה הלקט הזרעים של רקפת והמנגנון בו הגבעול מתעקל בזמן ההבשלה ונכנס עם ההלקט אל תוך סדקים שם הוא משתחרר) אך ישנם מינים רבים שמצטיינים בכך כגון קורנית מקורקפת, לוע ארי גדול ועוד.
בדרך כלל הנטייה של גננים במסלעות הוא כיסוי אחיד של צמחים "מפליים" ניסיתי משהו מעט שונה הפעם ושתלתי צמחים שהמופע שלהם לא רק שאינו אחיד אלא משלב חלקים מעט יותר זקופים עם נטייה להישפך ובמיוחד בחלקים התחתונים יותר כך שהמסלעה "תשמין" מעט בחלקה התחתון רשימת הצמחים במסלעה הנ"ל כוללת למשל געדה כרתית (למי שאין געדה כרתית זה הזמן להכניס לגינה, בן שיח שפורח חודשים ארוכים בתנאי השקיה מינימליים) לוטם שעיר, צתרה ורודה, קורנית מקורקפת הגדלים בר במחשופי סלע באזור ההר, יחד עם ציפורן משתלשל (שעושה זאת באופן טבעי במצוקי כורכר בצפון), לוע ארי גדול, מרווה אזוביונית, לבן-עלה 'סימרון' (בעל נטייה לרבוץ) חבלבל מאוריטני, ורד 'סנו קרפט', לימונית סיני, מרווה גרג 'פורמנז רד' (ניסוי ראשון בתנאי מסלעה), רוזמרין 'סוורן סי' (קלאסי), לוטם מאובק (גם כן בעל נטייה לרבוץ ולהישפך)ועוד. צמח שנראה מבטיח למסלעות הוא מללויקה מאפירה 'משתרעת', נראה שזהו קלון למוטציה של מללויקה מאפירה ׁׁׁ ׁׁׁׂׂ(Melaleuca incana) והוא צמוד קרקע בגובה 20-30 ס"מ יכול להישפך לאורך מטר ומעלה, זאת שתילתו השנייה אצלי, אחד נשתל בשמש חלקית באזור המרכז, שני הפרטים מתפתחים יפה ועברו קיץ במצב מצוין. אני חושב שבחום השפלה ומישור החוף למין המקורי קשה יותר בשמש מלאה אם אני טועה אנא תקנו אותי בתגובות.
תוצאות באביב.