כל שני וחמישי אני נתקל במשפט הזה, ויחד אתו בהמלצות הנפלאות של משתלות כאילו מצאו את הפתרון המושלם למלריה (מאות אלפים מתים בשנה בעולם השלישי) ובכלל לטרדת העקיצות למי שאינו מעוניין בשימוש בחומרים כימים. מדהים בעידן האינטרנט שניתן עוד להשתמש בכוסות רוח למת. פלקטרנטוס מדגסקרי לא דוחה יתושים, גם לא מפיקים ממנו שמן ציטרונלה שאותו ממצים ממין ספציפי של עשב לימון ולו אכן יש תכונות שונות שיכולות להועיל לזמן מוגבל כנגדם אך לא צריך עוד להכביר במילים על השטות המוחלטת הזאת, הנה ציטוט מלא שהופיע בשבוע זה בסטטוס של משתלה גדולה במרכז עם התמונה המלווה:
"הפתרון הטבעי לטיפול ביתושים: פלקטרנתוס-צמח דוחה יתושים וחרקים. מתאים לשתילה בגינה או בעציץ\אדנית המונחת בעדן חלון. חסכוני במים" – שטויות במיץ עגבניות
אני כן חושב שמשתלות צריכות להיות יותר ערניות להבל הזה כמו גם לעוד הבלים שחלקן מפזרות בלי לתת אזהרת מסע (או אזהרה נטולת משמעות). הייתי מצפה מכל המשתלות להכניס לאתרים שלהם אזהרה חמורה. ולא להסתפק בתיאור עובדות יבשות. בכל זאת יש להמלצות מקצועיות של בעלי ניסיון ערך.
לקראת היום הפתוח בשבת אני מעדכן על כמה דברים בקשר ל"מדשאה". קודם כל להנמיך ציפיות, אני חשבתי שהחום יאיץ את הצימוח ושהאדמה תתכסה כליל, זה עוד לא קרה אבל בינתיים הגעתי לכמה מסקנות: אחת הקוראות כבר לפני כמה חודשים הזהירה אותי מכתמה עבת שורש, האמת שפחות הוטרדתי משתלטנותה אלא מהנפח שהיא יוצרת, עקרתי את כל השתילים משום שהיא גדולה מידי ויוצרת איים נפוחים. בסתיו הבא אאלץ שוב להתמודד עם קרחות שיוצרו שכן דיכונדרה כסופה נושרת בחורף, אני מאמין ששינן עב שורש שנשאר שם יעשה היטב את העבודה אך אוסיף שם ללא ספק ניסנית דו קרנית, בניגוד לכתמה ולשינן ניסנית הוא צמח חד שנתי אך מאוד קטן. זהו צמח שכיח בבתות ומעזבות, שושנת העלים כמעט צמודת קרקע והפרח קטן בהרבה משל שני אחיו אך היא פורחת חודשים רבים – ינואר ועד תחילת הקיץ:
ביום שישי הייתי במסגרת טיול כיתת בני הבכור בגן השלושה (הסחנה), לא הייתי שם בטח שלושים ומשהו שנים והמקום מרשים ביותר. הפיתוח גרם להרס גדול בגדות הנחל ולאחריו השיקום כמובן כבר לא נראה כמו גדות בר. אך דבר מעניין מאוד מצאתי במדשאות העליונות: ליפיה זוחלת. אבינעם דנין כותב כי הוא נפוץ באזור עמק בית שאן וסביב הכנרת ולכן אני מאמין כי הוא לא שתול או זרוע אלא בשל ההשקיה האינטנסיבית והכיסוח מצא במקום מפלט לאחר שנכחד סביב הגדות המבוטנים של הפארק (יתכן שאם הייתי ממשיך לחפש גם הייתי מוצא אותו שם). זה מאוד יפה ומעודד לראות שם משטחים שלו גם באזורים דרוכים. ליפיה זוחלת הוא אחד הצמחים הרבים שמשמשים ב"מדשאה" בגינה שבאלישיב והקהל יוכל לראותו משתלב עם חמשן זוחל, אלמוות הכסף ועוד רבים. הנה תמונה מגן השלושה:
עוד צמח שנראה מבטיח מאוד אם כי מידת עמידותו לדריכה מוטלת בספק ולכן יש לשתול אותו במכתמים קרובים יותר לשוליים הוא לוטוס קרח. אורי פרגמן מהגן הבוטני בגבעת רם נתן לי לנסותו לפני חצי שנה. כבר כתבתי ואני חוזר על כך שאחיו הנפוץ בחופים לוטוס מכסיף הוא מעט גבוה מידי לצורך מדשאה, הוא נוטה לזקוף ראש ומגיע בקלות לגובה 10-15 ס"מ ומהשנתיים האחרונות ראיתי שהוא גם נוטה להיות קצר ימים על אף יכולתו להתחדש במהירות מזרעים רבים (משתלת מלצר מרבה אותו). ולכן עדיף לשתול אותו מעבר לקו המדשאה. אך על פי אורי לוטוס קרח גם מאריך ימים יותר ובעיקר זוחל על גחונו ממש בצמוד לקרקע. בפעם האחרונה שהייתי באלישיב כבר החל לפרוח הנה:
הפרויקט במנזר באבו גוש עומד לעלות לקרקע, קשה היה לגייס מתנדבים ולכן הוחלט על שילוב בין עבודה בשכר והתנדבות. תמונות בקרוב.
פרויקט חדש בנס ציונה גם עומד להתחיל ובו תיבנה "גדר-אדנית" כמעט לכל אורך הגדר החיצונית על מנת להגביה את הצמחייה מבלי לקחת נפח משמעותי (גובה הצמחים בדרך כלל גם מעיד על רוחבם ואף למעלה מכך) הגדר בגובה המקסימלי שחוקי התכנון נותנים – 120 ס"מ נבנית בשיטה מעניינת שעוזי בן צבי אחראי לה (לפחות מכיווני), במקום יציקות בטון עם עבודת תפסנות מאומצת שדורשת גם פירוק בסוף תהיה בניה בבלוקים חלולים ובתוכם בטון. בקרוב גם תמונות – כתבתי זאת בעבר. זה הרעיון:
בפרויקט ברעננה הוחלט לרדת מעניין הטרמפולינה השקועה בשל גודל הגינה (מצומצמת) אך ככול הנראה תוך כמה שבועות אנסה אותה בגינה אחרת שעומדת לקום בבית זית. יתכן שגם עם אדפטציות טכניות ולא עם כל יציקת הבטון שנלוות לה על פי הטכניקה שמתוארת באתר היצרן. שכן יש להם כבר טרמפולינה סטנדרטית שתיחתך.
זהו. אני מזכיר לכל מי שיבוא בשבת (שעות 10-14) נא להגיע כפי התיאור הבא ולא על פי הוויז:
הגינה נמצאת באלישיב ולכן הגישה אליה בשבתות היא אחורית: מיד עם ירידה מכביש 4 שמאלה לרחוב הבאר, ימינה לתאנה ובכיכר יציאה שנייה לזית – מספר 15
למי שעוד לא הודיע לי יכול לעשות זאת בשבוע הקרוב.
רגע לפני סיום מה שאי אפשר בלעדיו עכשיו. מצחיק שאנשים נוטעים טבבויה איפה גם אני פעם שתלתי שניים כאלו, נראה כאילו מרחו על עץ בזוקה. אני בטוח שבארגנטינה הוא ממש מדהים אבל לטעמי כליל החורש לוקח בהליכה נינוחה, אלוהים כמה שזה יפה:
ולקינוח ויסלבה שימבורסקה – שתיקת הצמחים
מערכת יחסים חד צדדית מתפתחת היטב בינך לביני.
אני יודעת מה היא עלווה, עלה כותרת, זרע, אצטרובל וענף, ואני יודעת מה מתרחש בך באפריל ודצמבר.
על אף שסקרנותי אינה יודעת שובע בשמחה ארכון לחלקכם. ולאחרים אני מותחת את צווארי.
שמות הענקתי לכם: אדר, דקורית, טחב, אברש, ערער, דבקון, זיכריני. אך לך אין אף לא שם אחד בשבילי.
מסעינו משותף ואחרי ככלות הכל במהלך המסע השיח הוא דבר שבשגרה: הערות שונות על מזג האוויר, או על תחנות הרכבת שבדרך. לא יגמרו נושאי השיחה שכן אנו נמצאים על אותה הארץ וצל שנינו מוטל מתוקף אותה חוקיות.
אנו מנסים לדעת דבר מה כל אחד בדרכו שלו ומה שאינך יודע הוא הדדי.
רק תשאל ואענה כמיטב יכולתי. כיצד זה להתבונן דרך העין, מהו לב פועם, וכיצד הגוף אינו מושרש.
אך יהיה זה כישלונו של אדם אם יענה על שאלות כאשר תוכו אילם כאילמותך אליו.
צימוח פרא, עשבוניים, אחו דגניים… כל מה שאומר לך הוא מונולוג ואתה כלל לא מקשיב.
השיח עמך הכרחי ובלתי אפשרי, דחוף במרוץ החיים ונדחה לנצח.