פארק הוד השרון:
השבוע נפגשתי עם טל לוטן לעשות Fine tuning לפני הזמנת הצמחים, חילופי ווטסאפים ומיילים אינטנסיביים במשך חודשים מבשילים לתוכנית גרנדיוזית ומרהיבה שטל הרכיבה במלאכת מחשבת מפרכת, הקושי הגדול היה להעביר שיטת עבודה יחודית שמשלבת "אי-סדר" לצורת עבודה קוהרנטית לקבלן ולצוות העובדים. צורת העבודה שלי בקנה מידה של 300-600 מ"ר בממוצע בגינות תוחמת ומניעה קומפוזיציה ספציפית ומדוייקת ברמת כל צמח וצמח בגינה. אופן פעולה כזה לא יכול להתממש בפארק של עשרות ומאות דונמים בתקציב הנוכחי (הייתי שמח להיות מועסק במשרה מלאה לשנת תכנון אם תמצאו תורם) ואת הייעוץ שלי טל היתה צריכה לתרגם לתוכניות מחשב מורכבות אך יחד עם זה פשוטות להבנה. התוצאה מרהיבה וכוללת יצירת מספר דפוסים של שילובי צמחים ביחס לגובה/שמש/צל/דגניים/עשבוניים. הנה כמה דוגמאות:
עכשיו את הדבר הזה צריך לשכפל למקטעים גדולים יותר:
ההנחה של טל בהכנסת מספר המינים הרב (8-15) בכל תבנית שכזאת היא שהעין לא תצליח לעקוב אחר השכפול בקנה מידה גדול, נוסף על כך יש לזכור שבין 60-80% מהמינים יזריעו עצמם תוך שנה עד שלוש והתבנית תישבר לחלוטין ותיווצר בתה – גריגה עשירה ובלתי פורמלית לגמרי. יתכנו עוד שינויים קטנים.
ומבט על:
מעלה החמישה (צמחים חדשים):
בגינה הנוכחית במעלה החמישה אשר נמצאת בשלבי השתילה האחרונים השתמשתי בצמחים רבים שטרם שתלתי עד כה. חלקם חדשים לחלוטין וחלקם לאו. את השניים הראשונים הביאה סימה קגן לפני מספר שנים והם נראים מעניינים ובעלי פוטנציאל רב לשימוש במקומות מעבר תחת עצים צעירים (כלומר משמש מלאה לצל) הראשון הוא בן קוציץ אדום 'ראייט' במקור מטקסס/מקסיקו לא אאריך בכתיבה אודותם, אפשר על הבן קוציץ לקרוא פה. אך רק שני דיוקים: מתוך תצפיות של משתלת מלצר (שהועברו אלי דרך שתילי הר) הוא נשיר מלא גם במישור החוף ולא רק באזור ההר אך יתכן שבמקום מוגן היטב מרוחות הוא יהיה מותנה. גם הממדים אותם סימה קגן מציינת על פי התצפיות שלהם היו מעט קטנים יותר והוא מגיע בערך לגובה מטר.
הפריחה שנראית בתמונות כמעט זניחה במציאות לטעמי מרהיבה ואינטנסיבית. הפרח אמנם קטן אבל כעת בסוף ספטמבר – תחילת אוקטובר הצמח כבר מכוסה לגמרי ובוהק. יש משהו בעלווה ובפרח שמתקשר היטב עם רימון מצוי על אף שמדובר בסדרות צמחים שונות לחלוטין (קוציץ אדום – צינוראים ורימון מצוי הדסאים) ולטעמי יהיה יפה להכניס אותם באזורים סמוכים:
הצמח השני אשר מקורו באוסטרליה הוא קוראה יפיפיה 'פינק אייר'. פילפי בספרו הגינון היובשני מזכיר קוראה אחרת גדולה יותר בשם Correa alba עם פריחה לבנה צנועה יותר. מעניין אם משתלת וונדי הביאה אותו בעבר. קוראה יפיפיה הוא צמח בעל מידות בינוניות של מטר על מטר אך עם מראה יציב ומלא כל השנה. הפרחים אשר בתמונות נראים מרהיבים ככול הנראה מעט חבויים תחת העלווה כך לפחות דווחתי מיאיר פקר אך העלווה המעט גבשושית ונוקשה מעניינת כשלעצמה ואם אכן הצמח מסוגל למעבר מלא של שמש לצל הוא תוספת מבורכת להיצע הגדל אט אט בקטגוריה. הנה הסקירה ב"גן של סימה" דיווחים על השניים יהיו בהמשך. התמונה לקוחה מהאתר הזה אני טרם ראיתיו פורח:
צמח חדש מעניין נוסף אך לשמש עד חצי שמש אשר נטף החלו לרבות הוא לענה אָבְּסִינְתְ. מסתבר שזהו הצמח ממנו נהגו/נוהגים להכין את משקה האבסינת משקה אלכוהולי/סם המופק ביחד עם אניס ושומר. בלענה עצמה ישנו חומר בעל השפעות פסיכואקטיביות היכול ביחס למינון לגרום להזיות. המשקה היה פופולרי בסוף המאה 19ותחילת המאה העשרים והיה בשימוש בקרב אמנים רבים. אני עוד זוכר הרצאה של פיליפ ליידר על פיקסו ואבסינת, יש טענות רבות הקושרות אמנות לשימוש בסמים. קשה לחשוב על עולם התרבות ללא הקשר הזה והמשמעויות של יצירה, חופש, חדשנות ושבירת תבניות הנגזרות מהקשרים אלו.
הצמח עצמו יציב כל השנה וזה שינוי מרענן מחלק נכבד מהלענות הנשירות. מגיע לגובה מטר בערך ומעט רחב מזה בבסיס, העלווה האפורה גזורה באופן נפלא:
צמח חדש לגמרי נוסף שגלי מלצר החלה לרבות הוא פבוניה מכורסמת ( Pavonia praemorsa – זיהוי לא וודאי עדיין) זהו שיח מדרום אפריקה ממשפחת החלמתיים בגובה 2 מטר+ וככול הנראה מעט צר יותר פורח הרבה בצהוב עדין בעיקר בחודשים החמים לשמש מלאה. נראה מבטיח:
מוטי מבוטניקה מאידך הביא מספר סוקולנטים חדשים בין השאר את זה:
זהו אלוי 'בלו אלף' (Aloe 'Blue Elf') החלפתי סלולר והמצלמה של החדש לא משהו ולכן תאלצו להאמין לי שהעלווה היפיפיה שלו נוטה לגוון כחלחל ממש. זהו אלווי בינוני בעל מבנה מאוד זקוף ופיסולי המגיע לגובה 60 ס"מ ורוחב דומה. הפריחה הסתיוית ממש התחילה ואתמול ראיתיה לראשונה, השיא נמשך כל החורף עד תחילת האביב אך תיתכן גם מעט פריחה מעבר לכך. הוא צומח כנראה גם בתנאי הצללה אך שם הגוון יהיה ירוק האפקט הכחול יעלם והוא לא יפרח. זהו זן מכלוא ולא מין טבעי. ברשת הוא עשה לעצמו שם מוצלח ביותר.
נחל גחר
בסוכות היינו במחנה אוהלים בנחל גחר שנמצא תחת עין השופט והדבר המעניין מבחינה נופית היה לראות את השתלטותה של האילנתה על תוואי הנחל אך בניגוד להשתלטות האורבנית שלה שם היה הקשר אחר משום שמקור צמיחתה של האילנתה הוא בנחלים בסין היוצרים דפוסי סחף ובלאי קרקע והפרעה זהו המקור ליכולת יוצאת הדופן שלה להאחז בתנאי קרקע מופרים בחלקים העירוניים אשר נפגעים חדשות לבקרים על ידי סלילה ובנייה.
כיכרות תנועה מזעזעות ביקנעם
בין לבין נסעתי לקנות מעט מזון ולהצטייד במים (רמת השופט נדיבים יותר). וגם הגעתי ליקנעם עילית. שם נתקלתי בכמה כיכרות שהפרו את שלוותי. זה לא שהכיכרות בירושלים ממלאות את ליבי בשיר אבל הבנאליות, הקיטש, הסכמטיות והשבלונות הנוראיות שם פשוט הכו בי אחת אחרי השניה. מכיכרות ותיקות יותר ועד לכאלו שנבנו זה לא מכבר. נאמר לי שיש איזה תקצוב חלקי מן הממשלה לרשויות לבניית כיכרות תנועה על מנת לעודד את תרומתן להפחתת תאונות. זה טוב ויפה אבל התוצר האסתטי הוא מפגע ברשתית. כתבתי בעבר פוסט מהיותר חשובים שיצאו לי תחת הידיים על כיכרות תנועה (כאן) אבל אסופה דביקה שכזאת טרם ראיתי. כבשים פועות מבטון הן כבר תופעה ארוכת שנים, עכשיו מניחים אותן על דשא סנתטי על מנת שלא יגמר להן מה ללחך, תוך כדי הן רוכנות לשתות מים זכים מהמעיין המפכפך (עם שיבוץ קרמיקה כחולה שלא נתבלבל) ליד מה שהיה פעם "נחל" והתייבש כנראה בחמסין וכל זאת עם עץ זית שגזום במלוא הדרה של תרבות הטופיארי שמכה בנו כבר כמה שנים, סוכריה על מקל ממש. לא מאמינים? הנה:
זה לא נגמר בזה כמובן, כמה מאות מטרים לפני (או אחרי) כיכר ותיקה יותר עם אסתטיקה פשטנית באופן חריג, גאומטריה של כיתה ה':
ויש גם את אלו:
