נקראתי לייעוץ בגינה בת שש שנים שתכננתי בנווה אילן, בעל הבית רצה לעשות מה שמכונה השלמות. כשהגעתי התחוור שכמעט כל אותן "נקודות מתות" בגינה הן תוצאה לוונדליזם שיטתי שלא לומר נבזי של הכלב החדש שנוסף בשנה האחרונה. גם הכלבה הוותיקה מוקה לא הייתה טלית שכולה תכלת וזכור לי שם שני מרבצים קבועים שלה אך החדש ממש הפליא בכפותיו: קפץ על שיחים גדולים בניסיון לצאת מתחומי הגינה, חפר, תלש, רבץ וקצץ. בקיצור D-9 פרטי.
אני מאוד אוהב כלבים הבעיה כמובן נעוצה בקונפליקטים המובנים שבין צמחיה לחיבתם של הראשונים למרבץ קריר בקיץ ועוד שלל גורמים שמיטב המוחות האנושיים מנסים למצוא להם הסברים מאולצים. אין לי שום פתרונים בעניין הזה רק כאב לב וזעקות שבר חנוקות. הנה מוקה הזקנה הידועה לשמצה:
גינה אחרת שלי מנס הרים גם נפגעת תדיר. הפעם לפושעת קוראים לולה והקורבן האחרון היה סנטולינה ננסית אפורה (צמח מ ע ו ל ה)
כמובן שלא היו לי הוכחות חותכות אז הלכתי לארכיון ושם שלפתי את שתי התמונות הבאות:
בטכנולוגיה מתקדמת בשימוש לווינים שחזרתי את הרגע הנכון ומצאתי את זה:
אני כמובן לא יכול להאשים את הבעלים בחינוך קלוקל שכן אז ארשיע את עצמי, כלבי הקודם נהג לשכב בגינת חמיי על אירוס כרתי שלמעלה משלוש שנים לאחר מותו בקושי התאושש מהזוועה.
יש לי גינות רבות שתכננתי אשר סובלות כך, באילניה יש שתי כלבות קשישות שעושות שמות. אבל לא רק כלבים הורסים גינות. אחת מגינותי בגבעת ישיעיהו הפכה למקור לוונדליזם של דורבן, אחרת נפגעה תדיר מחולד. ובשורש הסתבר שהיה צב שחיסל לחלוטין אלוי נמוך וקומפקטי מ.ל.י. הוא לא השאיר ממנו בדל.
וראוי תמיד לזכור את האויב הגדול של האנושות:
י ל ד י ם !
כל זה מזכיר לי משפט נפלא שדודי נהג לצטט "כל אדם ששונא כלבים ותינוקות לא יכול להיות לגמרי רע" Any man who hates dogs and babies can't be all bad
(מיוחס בטעות כנראה ל W.C. Fields)