כמה יפות הן. כל אחת יפה מחברתה, ריבוא ריבוא ריבוא רבבות.
והן נחות במקומן כבר עשרות ומאות אלפי שנים מאז חדלו לפקוד את המקום גשמים עזים שהניעו אותן משם לכאן ומכאן לשם.
הן נחות במקומן עוד בטרם האדם יכול היה להגות את שמן
א ב ן
ותבעו עליהן בעלות פלוני זה ואלמוני אחר שזה רק נולדו. כאשר שלשלת הדורות עוד החלה ולא ניתן היה עוד להיתלות באילן היוחסין התרבותי. בגחמת האינרציה.
אז בראשית רק התיזו ראשים והמנצחים קבעו את דגלם על הסלע כיתד בחול.
כמה יוהרה יש לתודעה המנכסת לה את אותה האבן, מתגאה בעומק הבאר מבלי להבין את מקור המים.
מקור החיים.
