זוכרים את הרעיון שלי על תאנה בתור "צמח בית"? אז אם אקצר את הסיפור שתלתי פיקוס בת שקמה בחצר, שהסתבר כטעות וככול הנראה היה מכלוא עם תאנה או ממש תאנה. מכאן החלטתי לוותר על שירותיו העתידיים במפאת עוצמתו וגודלו הבלתי נודעים. כך זה היה נראה בקיץ שנה שעברה (העץ שצמוד לחלון הממ"ד):
בינואר העפתי אותו לעזאזל ולאחר כמה שעות וחרטות קיצצתי אותו לפחות מעשרים ס"מ משורש ועד ראש ודחסתיו אל תוך עציץ קטן, תוך זמן קצר בתחילת פברואר הוא הגיב והניץ, הנה:
בכוונת מכוון הרחקתי אותו ממקור שמש ישירה והצמדתי אותו לקיר הסלון הצפוני מאחור כך שיקבל הרבה אור משעות הצהריים ואילך אך שהמשיכה שלו תפנה פנימה אל הבית ולא "הישר החוצה", אני מזכיר שוב את הפיקוס כינורי שממוקם הישר צמוד לחלון הדרומי, "נדבק" לשמש ולכן כל חודשיים-שלושה לערך אני נאלץ לסובב אותו ב180 מעלות הנה הוא לאחר הסיבוב התלת חודשי האחרון:
לאחר בערך חודשיים של התפתחות יפה החלטתי להעניק לו בית חדש ומרווח יותר עם נפח של בערך 13-15 ליטר, הוא הגיב מצויין ומאז רק גדל. מה צופן העתיד אני באמת לא יודע צריך בוודאי לעבור מחזור היקפי סביב השמש על מנת לצבור ניסיון, יתכן שהוא משתמש במאגרי אנרגיה שהיו בגזע ובשורשים, יתכן שיקרוס אך יתכן גם שהוא באמת יכול לעמוד בתנאי התאורה הללו לאורך זמן, הנה תמונה עדכנית עם החלונות מהם נכנס האור (לא ישיר כאמור!)
לפני שבועיים נסעתי עם הרכב ונתקלתי בדיוק בדוגמה שהובילה אותי לרעיון הזה מלכתחילה. תאנה שיוצאת מבור ולא סתם בור אלא במפנה צפוני, הנביטה בפנים בלי ספק רחוקה מכל שמש ישירה בכל שעה ובכל זווית ביחס לחודשי השנה. לדעתי בעומק של מטר ויותר. התאורה שם למטה תהיה הרבה מתחת למה שאני מעניק עם מפנה החלונות הדרומיים והמערביים אצלי. הנה שתי תמונות מתאנה זאת:
אפס שמש ישירה שם למטה – מפנה צפוני, גם אם נכנסת שמש הרי שלא למקום הנביטה.
תוספת מאוחרת: למקטרגים כי להכניס עץ לעציץ הוא עינוי או כלוב או כל מגבלה אחרת, ראוי לזכור שב"טבע"
יש אין ספור תצורות, אפשר למצוא לעיתים קרובות עצים ש"נתקעים" בגומחות ללא אפשרות גדילה בינות סלעים, לא רק תאנים אבל בהחלט זה מאפיין. אפשר לראות עצים כך שנים רבות עד שהם מתנוונים. הנה למשל תמונה מתאנה ליד הבית שלי תקועה בתוך קיר בו נבטה מנותקת לחלוטין מכל אדמה סמוכה. אני מכיר אותה כך קרוב לעשר שנים. האם היא בכלוב? יש כל כך הרבה דוגמאות כאלו. מכל עץ בכל שנה נובטים עשרות ומאות ולפעמים אלפים. בודדים מוצאים עצמם כעצים לאחר עשרות ומאות שנים. היחס המספרי ל"מימוש הפוטנציאל לגדילה" יכול להיות אחד למיליון אולי יותר. לעיתים זה זחל הקורע את העלים הראשונים שנבטו, צבי שיאכל, לעיתים זה חזיר שירמוס, לעיתים אדם שיעקור. אנחנו מרבים להשתמש במונח "טבע" מבלי לרדת לשורש העניין.
מי מכיר את התאנה שבקיר? כלואה לנצח? חופשיה? מה ההבדל בין עציץ בבית לקיר? תאנה מניצה.
צמח חדש יחסית על מדפי המשתלות הוא אריסטאה שמוגדרת עדיין כ"אפריקנית" אך לדעתי היא מין אחר. על האפריקנית יש מעט מאוד מידע במרשתת על סף הכלום אך כל התאורים שמצאתי אינם תואמים את גודלו של זה, אפריקנית מתוארת כ10-15 ס"מ גובה ואפילו אם ניתן לטעות דגימה של מינה צמח להיכנס הרי שהמין הזה מגיע ל40-45 ס"מ. יש עשרות מינים של אריסטאה שהם סוג בתוך משפחת האירוסיים. רובם פורחים בכחול עמוק עד תכלת וכן סגול. מאזורים טרופים ועד שחונים בדרום אפריקה. הנה תמונה של אריסטאה בקרי מתוך ויקיפדיה:
מוטי מבוטניקה מרבה אותו ושתלתי אותו בכמה גינות בשנה האחרונה וגם אצלי. אולי חלקכם מכיר את בן דודו אריסטאה אקלון. אני מאוד לא מחבב את האקלון, השתמשתי בו בעבר והפסקתי, יש לו נטיה להתנוונות בחלק מהעלים שמשחירים, פריחתו יפה מאוד רק בשיאה אך עמודי הזרעים לאחר מכן לא מוסיפים לו הוד וצורת גדילתו נעדרת עוצמה. קשה לי לשים את האצבע בדיוק איפה אבל יש משהו "ירוד" באנרגיה שלו הוא פשוט צמח מבאס. המין החדש הזה לעומתו ממש מזרח כמערב, נראה יציב ביותר מבחינת העלווה, צורת המניפה לא פחות ממרהיבה ושומרת על הפיגורה גם שנה אחרי בלי כל סימנים להתרופפות משמעת סיעתית. כך הוא נראה אצלי כרגע וכבר עם התמיינות ענפי פריחה לדעתי יתחיל לפרוח תוך 3-4 שבועות.
בשתילי הר הוא מוגדר כ"צל-חצי צל" אך התחלתי לדחוף אותו קצת יותר לכיוון השמש בכמה מקומות; הן בהר והן בחלקים הנמוכים והחמים יותר עד כה בלי סימני עקה. (המין "אפריקני" מהתמונות בבר בלי ספק יכול לעמוד בשמש מלאה אך כאמור זה אינו המין) עד כמה הוא עמיד להצמאה זאת גם שאלה טובה (כאיריס אלג'ירי? דיאטס גדול פרחים?). העלים שלו נראים חסונים מאוד ובתור בעל קנה זורש זוחל יש לו פוטנציאל אך זה נוכל לקבוע בוודאות רק לאחר הסתגלות לתנאי השקיה מאתגרים והעמקת השורשים או שנגלה את שמו האמיתי ואז נדע את מוצאו ותנאי המחייה הטבעיים שלו (וגם אז לעיתים יש הפתעות של מתיחת הגבולות).
אחד החלטתי לנסות ממש על אדן חלון המקלחת אצלי, שמש דרומית נכנסת בצהריים. בינתיים הכל טוב:
ברמת רזיאל ראיתי כמה תופעות יפות של הזרעה עצמית מתוך המדשאה האלטרנטיבית, אל תוך סדקים שבין הריצוף הסמוך. לא מאמין שאלו שבחרכים יחזיקו בקיץ ללא השקיה אך יחזרו כל חורף ועד סוף האביב הנה קודם מראה כללי:
באופן כללי המדשאות הללו בנויות על ההנחה שהצמחים שם מסוגלים לחדש עצמם גם מהשרשה עליונה (פרנקניה חלקה, בת קורנית זוחלת ועוד) וגם מהשרשה תחתונה (דיכונדרה זוחלת, זואיסיה צרת עלים ועוד) אך גם ממקטעי גבעולים שניתקים (צוריות שונות) וגם מהזרעה (היריציום, אלמוות הכסף ועוד). זה תמיד טומן בחובו הפתעות ושינויים במגוון וביחסים הפנימיים ולכן מעניין ולא קופא על השמרים, הנה תמונות גם מזאת המתעצבת במשמר השבעה ומהותיקה יותר כבר כמעט חמש שנים במעלה החמישה:
מאוד מפתה כמובן אבל אני אומר מראש שזה לא שגר ושכח, דורש הקשבה ועישוב בשנה הראשונה להתבססות וגם אחר כך העבודה לא פשוט נגמרת כאילו מדובר במשטח בטון חסין אש והפצצות. מצד שני גם מדשאה סטנדרטית של באפלו או אל תורו דורשים תחזוקה, כיסוח ועישוב.
יש כרגע מחסור במין החשוב ביותר במדשאה כזאת: היריציום פילוסלה, אני עוד לא מבין איך אין את הדבר הזה בכוסיות! משתלות לכו על זה, צמח מנצח.
פוסט הבאה עם תוצאות הבחירות! לכו להצביע.