תגית: זוטות

על פיסטוק שאמי, עריפת ברושים, מעגלי תנועה ואלוהים, רקפות תרבותיות ושקדים מרים.

א

השבוע ייחרתי אלת בוטנה מזן "שאמי" (פיסטוק שאמי) שהשתוקתי זה מכבר לשים את ידי עליה, זהו עץ ותיק שגדל בחצר בית מגורים במושבה הגרמנית בירושלים, במבט חטוף רבים טועים לחשוב אותו כחרוב אך השתהות קלה כבר מוציאה מאנשים הבעת תימהון, עליו גדולים ומרשימים בהרבה מאלת בוטנה רגילה וצורתו אופקית באופן קיצוני, כל גובהו שישה מטרים ואילו רוחבו עולה על שמונה.

לפני שבוע, בגינה שתכננתי בתפר שבין שיפולי גבעות יהודה והשפלה הגבוהה נשתלה, בין השאר אלת הבוטנה. למי שכבר חולם על עץ פיסטוק עמוס פרי בחצר ביתו צפוייה אכזבה.לאחר בירור עם מומחה בתחום, התחוור לי שבישראל קשה למצוא את התנאים המתאימים לגידול מסחרי שדורש קור עז בחורף וקיץ חם ויבש. אך לגדלו כעץ נוי עם בונוס של מעט פרי בודאי אפשר, היות ויש לו שלושה קרובים מקומיים (אלה ארץ ישראלית, אלת המסטיק, אלה אטלנטית) הוא משתלב בשיח המקומי באופן מושלם. אך לאלת הבוטנה הזאת אני מתכנן חבר מזה זמן רב: בגן הבוטני בגבעם רם גדל כליל אפגני (Cercis griffithii) בעל מופע קומפקטי יותר ופריחה כהה וצפופה יותר מכליל החורש המקומי. כבר שנים, אני מחכה, שירבו אותו בצורה מסחרית, שכן ביום שזה יקרה, הוא יהיה שילוב יפיפה עם אלת הבוטנה מהזן 'שאמי'.

נסו להכין פסטו פיסטוק (במקום צנוברים) ולהכניסו לחציל על האש, צפו לפירוטכניקה בפה.

ב

בעת שהלכתי ברחובות ירושלים הבחנתי בתופעה שטרם ראיתי כמותה, לא סתם עוד עיצוב גינה "פורמלי" של געגועים למלוכנות בית בורבון. משום שאם כבר אתה מעצב את ביתך כאילו היה טירה, אזי יש גם לערוף ראשים (מי שלא שמע על מלחמות השושנים שיקרא קצת על ערש התרבות הבריטית) ולהציגם על החומה ואם אין ראשים אז נערוף ברושים (עוד על תופעת הגינון הפורמלי כתבתי בעבר בפוסט על גדר חיה ועריצות).

ג

היות ואנו בפתחו של האביב והצבעונים החלו לפרוח, שוב אנו נידונים למעגלי תנועה שאמנם אנשים בעלי תואר מוסמך מתכננים אותם אך התוצאות נראות כניסוי תלמידים בחטיבת ביניים. "איזה יופי" אומרות העינים כאשר הן נלכדות לראשונה בבוהק הצבעונים ובפרחי האמנון ותמר אשר מסביבם אך מבט קצר נוסף חושף את הדינמיקה הדלה והבנאלית של הזיית התלוש, הדשא הסינטטי (פוסט מעניין על מדשאות סינטטיות בגינון ציבורי בבלוג תחת עץ הפקאן), האמנון ותמר המפלצתים והצבעונים הזקורים. הפוסט מיוני שעסק במעגלי תנועה גרר תהיות מצד אנשים רבים שלא האמינו שעדיין שותלים מדשאות במעגלי תנועה. אז כן, גם מהזן הצומח ועכשיו אפילו יש מדשאות.סינטטיות, זאת היא תופעה מדהימה משום שהיא כבר טרנספורמציה של אסתטיקת הפנטזיה אל סימון הדימוי: לא רק פנטזיה אודות אירופה הגשומה והעשירה  והגשמתה בכפייה על ידי אינוס צמחייה, בתנאי דחק מוגבלים (דשא במזרח התיכון) אלא לאחר שיצרנו שפה חדשה של אסתטיקה (זית ודשא) הוצאנו את תוצר הפנטזיה החי והכנסנו לתוכו את תחליף מראית העין. השלב הבא יהיה שלטים מסביב לעץ הזית עליהם יהיה כתוב "ירוק".

זה מזכיר לי את התהליך שהשם אלוהים עובר בהחמרה של הבלי האמוניות באלפי השנים האחרונות מהמילה יהוה, שאין אדם אמוני ,או אדם, שהתניית מסורת לא כבלה את לשונו כך שאינו יכול לבטא זאת (ממש כמו וולדמורט), דרך המילה אלוהים, שהיום רבים המכנים עצמם בשם "דתיים" אינם יכולים להגותו, היות וכך הוא התגלגל למילה אלוקים והיום אף זה בקושי ניתן לומר מבלי לגלגל עיניים מתחסדות, הביטוי של האופנה האחרונה הוא השם.

למען הסר ספק, אני אדם דתי

ד

קניתי מצלמה חדשה, אמנם אני חובב אנדרואיד אבל המצלמה של הגלקסי s היא פשוט מחפירה והבלוג סבל ממנה זה זמן רב, מלבד תמונות ספורות שהיו ממצלמות חברים רוב תמונותי היו עד היום באיכות נמוכה אבל לא עוד!

ה

במהלך שיטוטי נתקלתי גם בזה: רקפת תרבותית אשר עלי הכותרת שלה מחולקים ללבן וורוד, מדענים עושים הרבה דברים מוזרים בחיים. למשל קליע אשר מצליח לכוונן את עצמו תוך כדי מעוף על מנת לשפוך מוח של נשיא מכהן של דיקטטורה שפעם הייתה בעלת ברית במרחק שניים וחצי ק"מ. אבל גם ניסיונות של צביעת עלי כותרת על מנת לרווח את טווח האסתטיקה; שלא יהיה לנו משעמם.

ו

בשבת שמעתי סברה חדשה מחבר שהסבירה לי בפשטות את הימצאות השקד המצוי כפליט תרבות באזורי כפרים נטושים מ48 אך גם מלפני (הנה שתי גרסאות מעניינות ויקיפדיה בעברית וערבית הנתונות למלחמות עריכה מתמדת, את ההיסטוריה היום כותבים לא המנצחים אלא כולם ו Google Translate מאפשרת לנו ללהטט בין הגרסאות ). במשך שנים תמהתי למה משמשים כל כך הרבה עצי שקד אשר הפרי הוא מר עד שהרעיון הפשוט ששקדים מרים היו כנות להרכבת שקדים מתוקים ואולי לעוד עצי פרי ורדניים היכה בי, עם נטישת הכפרים העצים הרכובים מתו מהזנחה והכנות פרצו מחדש ובמהרה הזריעו עצמם עד לתוצאה אותה אנו רואים היום.