עברה יותר משנה מאז הפוסט האחרון בעניין האילנתה (האימפרייה מכה שנית) ושנה וחצי מאז הפוסט הראשון (תחיית הרובספייריזם). לא ראיתי שנעשה דבר בעניין. היות והבלוג צבר קוראים רבים מאז אולי עתה יתחולל מומנטום בנושא.
פני ירושלים משתנים במהירות, לא רק בגלל מפלצות בטון נגועות בשחיתות (לכאורה) כגון הולילנד אלא בשל חוסר מעש מוחלט של מחלקת הגינון העירונית. אני לא טוען שמעש בעניין זה הוא קל, ראשית הוא דורש תקציב לסימון ממדי הבעיה, ואחריה הצעה רב שנתית לתקצוב הכחדת המפלצת הזאת, מדובר להערכתי לפחות בארבע-חמישה צוותים ייעודיים הכוללים שלושה אנשי צוות שמהם אחד הוא כורת מוסמך, זאת רק לשנה-שנתיים הראשונות ואחריה יישארו רק אנשי צוות (לא כורתים) למשך שלוש-חמש שנים נוספות. זה סדר גודל של מיליוני שקלים בשנה הראשונה ומאות אלפי שקלים בשנים שאחרי כן. אולי יותר לבטח לא פחות. זה כולל לצערי שימוש בחומרי הדברה רעילים (אלא אם כן נמצאה שיטה ידידותית אחרת). אני יודע שיש מי שטוענים שזה הטבע ויש לאפשר לו להתנהג באופן עצמאי, אני חושש שהרבה גינון לא יהיה פה אם נאמץ גישה זאת (עליה כבר חלקתי בפוסטים הקודמים בעניין) אזורים גדולים בירושלים אינם ניתנים לגינון אפקטיבי יותר. זה בלי לקחת בחשבון את הנזקים לתשתיות שהעץ גורם.
לצורך העניין על העירייה להתקין חוק עזר עירוני שיאפשר לה להיכנס אל גינות פרטיות לבצע עבודות אלו, זה לא דבר פשוט אבל הכרחי לצורך הצלת הנוף העירוני.
ישנם היום להערכתי אלפי עצים בוגרים של אילנתה בירושלים ועוד עשרות אלפים של עצים צעירים (ס"מ עד חמישה מטרים). באם הנושא לא יטופל בעוד עשור יהיו עשרות אלפי עצים בוגרים ומאות אלפי צעירים. גינון לא יהיה ולא רק זאת: האילנתה תבלע את עצי הזיית, כליל החורש, שקדיות ואף אלונים ואלות יחד עם אין ספור עצים ושאר שיחים. זה רק עניין של זמן, כל מה שאתם רואים היום עומד להשתנות.
כל התמונות בפוסט זה הן מחצר בית אחד בירושלים. ישנם בחצר שני עצים בגירים בגובה העולה על עשרה מטרים, חמישה עצים בגובה 2-4 מטרים ועוד עשרות שתילים צעירים יותר. מיותר לציין (ובכל זאת) שאף אחד מהם לא נשתל ביוזמה גננית. מסביב כמובן שהמגמה נמשכת אל תוך חצרות הבתים הסמוכים וברחוב הסלול. האילנתה מגחכת לנוכח כיסוי האספלט, היא חודרת אותו בקלות ואז מרחיבה את הפתח עם גדילתה.
יש לזכור שירושלים אינה המקום היחיד בו האילנתה עומדת בפני כיבוש הנוף, ערים וישובים רבים בדרך לשם.
לסיום אני רוצה להעיר דבר מה נוסף בעניין גינון ציבורי:
בגן משחקים ברחוב הצפירה (ירושלים) נשתלו לפני שבוע-שבועיים צמחים, בין שאר המינים גם שיח אברהם משולש 'ארגמני'. חלקם נשתלו בשטחים רחבי ידיים שם יגדלו בשמחה. אבל כמה מהם נשתלו במרחק 50-60 ס"מ משני צדי ספסלי הישיבה. שיח אברהם מגיע בקלות ובמהירות לגובה של שלושה מטרים ולרוחב של ארבע ואף חמישה מטרים. בקלות. לא צריך דמיון רב כדי לתאר את עתידם של הספסלים והגננים שידרשו כדי להחזיקם במצב ישיב.
רק תשומת לב.