עבר זמן מה מאז הפוסט האחרון והתאספו כבר כמה צמחים ומחשבות על שולחני, בשבועות האחרונים היו לי כמה טיולים בהם הבאתי מספר מינים שעשויים להוות הצלחה גדולה בגינון. בשנתיים האחרונות נטייתי למקומי הולכת וגוברת, זה לא עיקרון מנחה אבל בהחלט בעל משמעות, אני מגלה עוד ועוד צמחים מקומיים שיכולים לשמש לגינון מגוון, עשיר ובניגוד למצופה ולמה שגם פעם חשבתי הפריחה אינה בהכרח מתמקדת באביב, צמחים רבים פורחים דווקא בקיץ וחלק נותנים מופע אביבי גרנדיוזי וממשיכים לפרוח בעצמה פחותה גם אחר כך.
השבוע סיימתי את מחויבותי האקדמית האחרונה, כבר קרוב לשנתיים מאז חזרתי לבצלאל ובכל פעם שאני מחנה את רכבי אני נתקל בדבר הזה ומתמלא פליאה וסקרנות, הוא פורח כמעט כל השנה, קומפקטי, ובלי ספק עמיד בתנאים הקשים ביותר שניתן להעלות על הדעת (טוב אולי זה קצת מוגזם, בדובאי קשה יותר). שמו הוא שברק מצוי, זהו בן שיח צנוע ממדים, בשטח לא ראיתי אחד שעולה על 30 ס"מ וברוחב 30-40 ס"מ. העלווה קטנה ומוארכת והפרח צהוב מרהיב עם עורקים אדומים. עיקר הפריחה היא באביב אך הצמח ממשיך לייצר פרחים כל העת גם בשיא הקיץ עת שכל שאר הצמחים מסביבו הופכים לאפרפרים מעקת החום. יתכן שהשקיה תעודד פריחה נמרצת יותר. דווחתי שלפריחה ריח אופייני מתקתק כשל קידה שעירה. בחלקו התחתון הוא מתעצה וזאת אפשרות סבירה לעדות לאריכות ימים. אפשר לשלב אותו עם קורנית מקורקפת, צתרנית משובלת, מרווה אזוביונית, ציפורן משתלשל, צתרה ורודה, כוכב ימי, דרדר יפה, לימונית סיני ועוד ליצירת משטח עשיר שגבהו 20-40 ס"מ.
צמח נוסף שכבר הזכרתי ואני חושב שהוא הכרחי לגינון פרטי וציבורי הוא חבלבל החוף, לא ברור כיצד הצמח הזה חמק מרדאר המשתלות שכן הוא נראה מושלם לגינון ציבורי של איי תנועה שדורשות צמחים חסונים ונמוכים (על האיוולת של גיזום בכדי להמנע מהגבלת ראות כתבתי בעבר פה) ובטח ובטח לגינות קטנות, בן דודו מנכר חבלבל מאוריטני מצוי בכל גינה שלישית ולא בכדי, חבלבל החוף מרוסן יותר מן המאוריטני ויוצר כרית שטוחה בגובה 10 ס"מ ובקוטר 40-60 ס"מ, העלווה שלו מכסיפה בגלל שערות שמגינות עליו מרסס הים שכן הוא גדל מרחק של עשרות מטרים בודדים מן המים בקו ראשון יחד עם לוטוס מכסיף ולפופית החוף (גם עליו כתבתי ואני סבור שגם אותו יש להכניס לגינון). הפרחים הלבנים ענקיים ובולטים ביחס לצמחיה המקומית ופורחים תקופה ארוכה מאוד, מן האביב ועד לסוף הקיץ. בעוונותי אני לא מוצא במחשב צילומים מהפריחה בקיץ אבל במקום זה אני יכול להראות את המציאה המדהימה שנתקלתי במהלך שיטוטי בחולות:
צמח נוסף שפורח קצת פחות אך בעל עלווה מעניינת הוא אספסת הים. גם כן גדל בקו חוף ראשון ומתכתב היטב עם אספסת השיח אשר מגיע מאזור דרום אירופה אשר מסביב לים התיכון המראה של אספסת השיח נראה מקומי לחלוטין וזאת בלי ספק היות ואנו רגילים ל22 מיני האספסת אשר גדלים בר מסביבנו. אספסת הים הוא בן שיח קטן בגובה 20-50 ס"מ, סמוך לרסס הים הוא נמוך יותר הודות לרוחות המכות בו אני ראיתי אותו אף בגובה 10 ס"מ ממש על קו החוף. העלים גם הם כמו בחבלבל החוף מעט מכסיפים והפריחה הצהובה נמשכת מסוף החורף ועד כניסתו של הקיץ.
עוד צמח שמצאתי היה סוג של שמשון שאורי פרגמן סבור שהוא שמשון סגלגל אך לי יש תקוות אחרות לגביו (great expectations) מצאתי אותו מצפון לאשקלון בחלק מוכה רוח מה שעשוי להסביר את גובהו שנע בין 3 ל 5 ס"מ רוחבו הגיע ל 60-70 ס"מ אך פרחיו היו קטנים ביחס לשמשון סגלגל, למעשה מחצית מגודלם: 10-12 מ"מ בלבד. ולכן אני מייחל לכך שמדובר באוכלוסיית כלאיים עם שמשון הנגב או מין אחר כך או אחרת צריך לבדוק כיצד הוא גדל ללא הרוח המשסה בו מלח וחול. שנים אני סבור ששמשונים צרכים להיכנס לגינון, אם יש לנו כל כך הרבה לוטמים (על לוטמים כתבתי פה) אז בוודאי צריך להכניס גם אותם, שמשון למי שטרם יודע הוא ממשפחת הלוטמיים. אמנם פרחיו של שמשון סגלגל קטנים יותר משל לוטם שעיר ולוטם מרווני אך הוא מפצה על כל בחודשי פריחה ארוכים מאוד, מן האביב ועד סוף הקיץ, כל מי שיש ברשותו לוטמים יודע שהתרוממות הרוח שמתרחשת באביב היא קצרת מועד שכן הלוטמים פורחים בעוז אך למשך שבועות ספורים. משתלת נטף ניסתה לפני מספר שנים להביא מין לוטם הפורח בצהוב (לא ברור אם זה לוטם או שמשון גם על פי פיליפי) אך הוא דרש ככול הנראה קרקע בסיסית מאוד ולא הצליח להתרומם פה. שמשון סגלגל יכול לפצות על ההחמצה הזאת. ולכן גם אם יתמזל מזלי והצמח שלקחתי לא יהיה סגלגל יהיה טוב אם משתלות יתחילו לרבות אותו.
מלבד זאת לפני חודש בעודי פוסע במשתלת שתילי הר ראיתי את זה:
לצמח הזה קוראים נרינה סרניה (nerine sarniensis). זהו צמח בצל (כלומר גיאופיט) מדרום אפריקה אשר פורח בדומה לחצב ולחבצלת: עם הסתיו עולה עמוד התפרחת ורק לאחר הגשמים מניצים העלים. נאלמתי דום כאשר ראיתי אותו. אין לי איזו חולשה נוראית לגיאופיטים (כתבתי פעם עליהם פה) כמו לחלק ניכר מהאוכלוסייה שמתעלף מגני הצבעוניים האינפנטיליים בהולנד אבל באמת שדבר כזה עוד לא ראיתי, הייתה שם גם גרסה באדום, אבל דווקא הוורוד לקח אותי. על פי עדויות הפריחה שלו כנראה לא עקבית ויש שנים שבהן הוא ממאן לפרוח מה שמוסיף ממד מותח לגינה! תכף ומיד חטפתי.
חוץ מזה בשבת ברגע שנגמרו מאה וחמישים המילימטרים של הגשם לרדת יצאנו לקטיף פטריות ושם ראיתי את מה שעד אז רק קראתי אודותיו "מטאטא המכשפה" שבמקרה או שלא התלבש לו על אורן:
זאת אחת התופעות המוזרות שראיתי, גיסי שהוא כירורג במקצועו מצא שיש בנקודות חיבור הרקמות דמיון לגידולים בין אם סרטניים או שפירים, אבל כל הדבר הזה קורן מאיזו חריגה פנימית של קידוד, המגע של המחטים שונה לחלוטין מהמחטים הרגילים שעל העץ. שימו לב, זה אינו טפיל אלא שינוי בצימוח שיכול לנבוע ממספר גורמים שמשנים ויסות הורמונלי.
יש לי עוד הרבה מה לדווח אבל אנחנו מתקרבים לאלף מילה, לסיום אני רוצה לשוב ולבקש להפיץ ולספר על הבלוג, אני יודע כבר שיש משתלות המתעניינות בחלק מן הדברים עליהם אני כותב אך הייתי שמח אם השיח היה מתרחב, אם אתם מכירים משתלות, גננים, אדריכלי נוף, בעלי גינות וחובבי גינון ופשוט אנשים שיהיו מעוניינים אנא שתפו/קשרו/הפיצו, יש גם בפייסבוק שם אפשר לעשות לייק ולהתעדכן או להכניס כתובת מייל למעלה מצד שמאל לקבלת העדכונים.
לסיום קטע וידאו מבעית ומהפנט בו זמנית מן העירה פריפיאט שסמוכה לצ'רנוביל כתבתי על צ'רנוביל בעבר כאשר התחלתי את פרויקט עבודה צומחת אבל דבר כזה טרם ראיתי. שימו לב:
Postcards from Pripyat, Chernobyl from Danny Cooke on Vimeo.