בעבר נהגתי לכתוב בענייני זוטות. איבדתי את הספירה ונתחיל בקצרצרים.
ספטמבר אוקטובר הם הראי של מרץ אפריל. הצמחים יוצאים מעקת החום הבלתי נסבלת של הלבנט ופורצים בצימוח ופריחות מחודשות. לעיתים אנחנו מקשרים את הצימוח לטמפטורות נוחות יותר אבל לדעתי הסוגיה המרכזית היא זווית הפגיעה של קרני השמש. הטמפרטורות בספטמבר דומות מאוד לאוגוסט אבל הטיית כדור הארץ בשלב הזה הופכת את הפגיעה לאופטימלית. תחשבו על זה כזרנוק מים שפוגע ישירות בקיר או בזווית קהה יותר או רכב שמתנגש חזיתית בקיר או בזווית קהה. העוצמה כמובן שונה לחלוטין.
כתבתי לפני חצי שנה על פלרגון ארדנס והתחושה שלי שמדובר בכלל על גיאופיט או "חצי גאופיט" אני מאמין שצדקתי. האחד שהיה שתול בשמש חזקה נכנס לתרדמה מוחלטת ביולי אוגוסט והשני שהיה בהצללה חלקית נכנס לתרדמה חלקית אבל עוד הוציא פה ושם פרחים. אפילו עכשיו! כרגע שניהם מתעוררים ומזנקים אל עבר החורף הקריר. הנה הוכחות חותכות. שימו לב, הם שתולים באדמה כבדה ולא בקרקע קלה בעציץ.
