גן החיות התנ"כי בירושלים, על גינון ושביית הומינואידים.

8 תגובות בנושא “גן החיות התנ"כי בירושלים, על גינון ושביית הומינואידים.”

1. וואו, אתה מבין המון בצמחים. אתה מבין הרבה פחות בעבודת גן חיות, מטרות של גני חיות, דרך פעילות ארגונים של גני חיות ובנעשה בגן החיות הירושלמי במיוחד. העופות הדורסים הגיעו לגן החיות פצועים או מוטבעים (מישהו חמס אותם מהקן כגוזלים, לא איש גן חיות, וגידלם בבית והם הוטבעו על בני אדם וחושבים אותם לבני מינם) ואת אף אחד מהם לא ניתן לשחרר בחזרה לטבע – בשל היותם מוטבעים או בשל אופי הפציעה. לשיטתך היה על גן החיות להורגם כדי שלא יחוו שבייה. כנ"ל לגבי האוחים, הבזים האדומים, העטלפים, הצבאים ועוד פרטים רבים בגן החיות. במטענם הגנטי של אחרים, כגון הטיגריס או האריה האסייתי אולי טבוע זיכרון עמום של טבע, אבל אם תחזיר אותם לאזור מוצאם מה שהם יראו שם לא מזכיר את הטבע הזכור להם. 400 האריות האסייתים שעדיין שורדים בטבע מרוכזים כולם בשמורת טבע אחת בהודו שצרה מלהכיל כמות זו. כל אריה המשוטט החוצה נורה למוות על ידי הכפריים ואם זאת, לאחר שנים של נסיונות ממשלת הודו עדיין לא הצליחה להקים אזור נוסף אליו יועברו אריות מהשמורה הנוכחית וכאלה הנמצאים בשבייה. הדבר נכון, כמעט לכל מין הנמצא בגן החיות – הם אולי זוכרים טבע, אבל לא את זה שזמין עכשיו. האם להרוג את כולם כדי שלא יחיו בשבייה? מינים אחרים בגן החיות, לא רק שלא ימצאו טבע, אלא גם לא ימצאו את בני מינם (שנכחדו לחלוטין מהטבע). אני יכול לכתוב עוד – על חינוך, על העובדה שאנשים אוהבים חוויה רב חושית ולכן החינוך עובד טוב יותר כשאתה גם רואה את החיות (במקרה של גן חיות), על תוכניות רבייה, על השבה לטבע (מאיפה אתה חושב מגיעים היחמורים, נשרים, עיטמים ועוד המושבים לטבע בארץ), על מוסדות ללא כוונות רווח, על מחקר וכו', אבל תגובה זו ארוכה מדי ממילא. בהזדמנות אחרת יימצא הפורום להוסיף ולכתוב על גני חיות.

2. שלום חובב חיות, תודה על התגובה המפורטת והמדויקת.
   לא טענתי כמובן שיש להמית את החיות, חלילה. אפילו לא טענתי שיש להשיב את הנמצאים לטבע. אם תחזור לפוסט לא תמצא שם את טענות אלו.
   אבל אני כן חולק עליך וכן על רבים אחרים כמובן שיש להחזיק חיות על מנת להרבותן ולהשיבן אל הטבע, בין אם מדובר ביחמורים, נשרים או טיגריסים. העובדה המצערת שבני אדם אחראים להכחדת מינים לא מחייבת אותנו לכלוא חיות על מנת לשחרר את צאצאיהן אחר כך, מוות והכחדה של מינים אינן לדידי סיבות טובות על מנת לקיים חיים בשבי.
   לסיום אני חייב לציין שאכן ידיעותי בתחום בעלי החיים אינן גבוהות אך נכון הדבר גם לגבי צמחים, אם תשווה את ידיעותי לאלו של מיכאל אבישי, אורי פרגמן או גל ישראלי תמצא שהן אפסיות.
   אתה מוזמן כמובן להוסיף ולהרחיב.

3. נראה לי שאתה צריך קצת להתעדכן על תפקיד גן חיות בעידן המודרני. אולי העובדה שצריכה להדאיג את אנשי הגן היא שזה לא ברור בכל ביקור. אין כאן כליאה. בעלי החיים כולם – לא הגיעו מהטבע. הם מגיעים מגני חיות אירופאיים בעיקר, שכולם ביחד מנסים לשפר את מצבם העגום של בעלי החיים ברחבי העולם. לכן הם גם עוסקים הרבה בהשבות לטבע ובבניית גרעיני רבייה. פשוט אין ברירה…ולצערנו בעידן המודרני, אם תשאיר הכל לריבוי בטבע – כמו שהוא, תשאר באמת רק עם צמחים, שגם הם אגב הולכים ונכחדים בעיקר בגלל הרס בתי גידול וזיהומים שהם תוצאה מפעילות האדם.

4. שלום סיגלית, אם הפוסט הגיע למחלקת דוברות גן החיות אז הגעתי רחוק. אני יודע שכבר שנים רבות לא צדים אריות ושימפנזים באפריקה על מנת להכניסם לכלובים באירופה, לא טענתי זאת. אני בהחלט מסכים שמצבם של בעלי חיים רבים בעולם קשה, יחד עם זאת טענתך שהם אינם כלואים אינה מתישבת עם מה שהעינים רואות. שוב אני חוזר על טענתי העיקרית, את עניין הריבוי לצורך החזרה לטבע יש להפסיק. אפשר לטפל בהם עד מותם ולסגור את גני החיות. זה די פשוט.

5. אבינדב שלום. תודה על תשובתך והבהרת עמדתך. לדעתי חילוקי הדעות נובעים בשל דגשים שונים – זכות הפרט (לחרות מ"כליאה" לדוגמא) ובין זכות הכלל (המשך קיום של המין בטבע). בגני החיות יש דגש על זכות המינים לשרוד, גם עם במחיר החזקה בשבייה, כולל רבייה, של פרטים מתוך המין. אתה, לעומת זאת, מעמיד את זכות הפרט לחירות ומוכן לאבד מין כדי לא לכלוא פרטים. ויכוח זה כנראה לא יוכרע לעולם, אבל אם כבר מעלים את הנושא עלינו להסתכל גם על צדדים אחרים של דיכוטומיה זו – האם עלינו להגביל חירויות של אנשים מסויימים רק כדי לעזור לאחרים? האם מותר להגביל פעולות של תאגידים/אנשים רק כדי שיהיו פחות עניים, או סביבה פחות מזוהמת, או כדי שיהיו תרופות זולות גם לתושבי אפריקה למשל? האם להגביל את חופש הביטוי של פרטים כדי לא לפגוע בציבורים מסויימים? האם מותר לכלוא בני-אדם כדי להבטיח את שלום הציבור? איפה הגבול? הגבלה היא הגבלה היא הגבלה – לא רק גדר פיזית אלא כל הגבלה אחרת של חירויות/תנועה/פעולות/חשיבה/ביטוי. ואם אנו עושים זאת לבני אדם פרטניים כדי להגן על החברה האנושית. על ציבור כלשהו או על המין האנושי כולו, מדוע לא לנהוג בצורה דומה כלפי חיות? או, כפי שניסח זאת קוהלת: כִּי מִקְרֶה בְנֵי הָאָדָם וּמִקְרֶה הַבְּהֵמָה וּמִקְרֶה אֶחָד לָהֶם: כְּמוֹת זֶה כֵּן מוֹת זֶה, וְרוּחַ אֶחָד לַכֹּל, וּמוֹתַר הָאָדָם מִן הַבְּהֵמָה אָיִן.

6. שלום שוב חובב חיות, אלו שאלות מעניינות אשתדל לכתוב בערב.

7. אני רוצה לצטט את יובל הררי מאחת ההרצאות שלו: "הדבר הטבעי ביותר בעולם הוא להכחד". רוב המינים שהיו ויהיו על פני כדור הארץ נכחדו ויכחדו. הרצון לשמר מינים מסויימים בגלל יופיים או ערכם התרבותי בעיני בני האדם (כנראה שלא נזכה לראות מקקים מוגנים גם אם יום אחד הם יהיו בסכנת הכחדה) מתקיים בצורה אכזרית כשהוא כולל החזקתם בשבי מלידתם עד מותם ודאגה שיתרבו כדי שגם צאצאיהם יוכלו לחיות חיי סבל שלמים בשבי. צריך ללמוד לקבל את זה שיש מינים נפלאים שיום אחד כבר לא יהיו קיימים יותר ולנסות לצמצם את הפגיעה במינים הקיימים שנפגעים כל הזמן ע"י פעילות אנושית, אך איתרע מזלם ויש מהם מספיק פרטים כדי שלאף אחד לא יהיה אכפת כמה הם נפגעים.

8. אני לא מאמין שלחיות יש זכויות יותר מאשר שלבני אדם יש כאלה. העובדה שמצבו של העולם עגום היא ברורה, דיכוי, אפליה, מחלות, עוני, הכחדת מינים, הרס בתי גידול, אכן מצבנו כאקוסיסטמה, כיצורים בעלי תודעה, כחברה, בכל הרובדים מזעזע. חלקנו יכולים לכתוב פוסט באמצע הלילה אבל רובנו חיים ללא חשמל ומים זורמים, ללא תנאי סניטציה, בבערות, גם אלו אשר שפר עליהם מזלם להוולד בשכבות מסוימות של העולם המערבי חיים תחת איום מתמיד של מלחמה. כל אלו קשורים, לכל אלו שורשים מסורגים ועמוקים, אך בסוף הם מגיעים גם לגני החיות, גם לתאגידים, גם לחברות התרופות, גם לחברות הנשק, לפוליטיקה, למערכות החינוך, למערכות המשפט,למה שאנו מכנים "כלכלה", לחלוקת הכוח, להשקפות העולם השונות הסותרות אלו את אלו. כולם נדבכים של ההכרה האנושית.
   אני לא מדבר על זכויות בכלל. אני מדבר על ההכרה האנושית ומה שהיא גורמת לנו לעשות, מה שהיא הופכת אותנו להיות. מה שהיא מונעת מאיתנו לראות.