י"ט
בשבוע שעבר הזדמן לי לאכול ארוחת בוקר באמריקן קולני, שנודע בעיקר בזכות מקום מפגש לפוליטיקאים ערב הסכם אוסלו (מת? חי? נשפך יחד עם התינוק המים והמיילדת?). המקום רווי היסטוריה שיכולה לשמש קרקע פוריה לאופרות סבון רבות. טרם יצא לי להיות שם ואני מודה שעל אף תחושת הבורגנות האירופית הכבדה לעייפה ישנה שם אווירה מיוחדת במינה. הארכיטקטורה האינטימית יחד עם הגינון המוקפד יוצרים חוויה מופלאה. מודה אנוכי שחלקים לא מעטים במגוון הצמחים הם אינם לטעמי כפרטים ובאופן אינטואיטיבי הייתי פוסל אותם כ"טרופיים" אך התצרף העשיר המוכתב מתיחום הדוק ומצומצם יוצר ניגוד רווי, עדין אך עמוס והתוצר הסופי דומה לאווירה האנושית הממוקמת בין השולחנות; בליל שפות שעיקרן אירופאיות אך גם מן המזרח הרחוק שנטמעות באווירה ים-תיכונית מקומית לחלוטין. עושר ההגייה הלשוני מוצא הד ישיר בעושר הכלורופלסט.
בלטו מיני שרכים, עופרית הכיף, אוזן ארי, פלקטרנטוס 'מונה לוונדר', כמובן העצים (זיית, לימון, תפוז, תות) ועוד רבים רבים אחרים. מספר בלתי מבוטל מהם בשל תחרות שורשים בת מאה ועשרים שנים שתולים במכלים.
את ההקפדה היתרה ניתן לראות עוד לפני הכניסה בגינון אשר מחוץ למלון אך גם בעציצים בחדר האוכל הנתונים בכלים עם התאמה מוחלטת לאופי וגודל הצמח (סנסיוורה מגוונת)
האוכל היה פשוט ומצוין.
כ
לאחרונה אני מנסה לשים את ידי על פרויקטים ציבוריים, אמנם גינות פרטיות מאפשרות לעשות כמעט ככול העולה על רוחי אך השיח הציבורי שדורש מאמץ רב יותר בסופו של יום מעניין בהרבה ומאפשר להעביר עקרונות מנחים לקהל גדול ומגוון יותר ולצאת מהקונכייה. בימים אלו אני שוקד על מתווה לפרויקט גדול באחת משכונות ירושלים (ששש זה סוד) פרטים בהמשך.
כ"א
מול אחת הגינות בצור הדסה שבימים אלו אני שוקד על שיקומה עומד פרט יפיפה של מלוליקה איזמלנית, כתבתי על עץ זה בפוסט שישה עצים לגינה קטנה ושמעתי מאז כמה התנגדויות בשל צורת הצימוח הקשה לאילוף שלו אך הנה דוגמה מצוינת לאופי מותאם המקום ולנוכחות המאופקת והאלגנטית של העץ הזה, הן בעלוותו שמדברת באותה שפה של הצתרה והקורנית, בסות המחוספס, בפריחתו הצנועה ובממדיו הנכונים לשאר המינים המקומיים. קשה להשיגו במשתלות וראוי שלא כך יהיה, זהו עץ מצוין שקשה מאוד לעצבו, אך מי אמר שהחיים צרכים להיות קלים?
כ"ב
פתחתי פייסבוק לבלוג! אנא הרגישו חופשיים לתת like, ישנה אפשרות טובה שאעלה שם מיני-פוסטים קצרים שלא אעלה כאן.
כ"ג
ולסיום משהו שלא קשור לבלוג (וממתי משהו כזה עצר את כתיבתי?) ביום חמישי ה23/8 במסגרת פסטיבל העוד בתל אביב (ב"צוותא") יופיע הרכב של חברים שלי בשם נע'ם בהופעה יתארחו מירה עווד ועופר כלף וגם אני אקריא שם כמה טקסטים, מרגש ומעניין ומוסיקה מדהימה, הנה טעימה:
ניתן להזמין כרטיסים בהנחה תחת מילת הצופן הסודית " ידיד – קוד 2012 " נאמר לי שמספר הכרטיסים מוגבל אז רוצו לטלפון.
אמריקן קולוני
מדי פעם אני עובד שם שנים רבות
ותמיד השאלות שעולות
הן שהאלית
הצפיפות
הגיל של המקום
והעקשנות על הסדר היופי
הפרח והעץ
המאבקים שם עצימוים בין הצמחים
על נקודת אור
ומיקום השורש
ובכל ביקור מעלה תחבולות חדשות
העבודה איתם כל פעם בבעיות
בעבר שיקמתי שם את עצי הברו
ובכל פעם קבוצת בעיות עולה
והפסקה
המקום מקסים מלא אוירה הסטורית שווה לבקר ולשתות שם כוס קפה
זה באמת אחד המקומות המיוחדים שהייתי בהם, יש שם תחושה חזקה של "פה" ו"שם" בו זמנית.