גינות קטנות, צמחים קטנים – אכילאה.

גינות קטנות דורשות צמחים קטנים, גננים רבים מעדיפים עבודה מהירה וקלה ומכניסים לגינות קטנות צמחים גדולים, מלבד קושי התחזוקה שתפיסה זאת מייצרת (הטעות הקלאסית היא בוגנוויליאה עליה כתבתי בשתי טעויות קרדינליות), אנחנו מוצאים עצמנו בסופו של יום עם עשרה מינים. טוב אולי תריסר.

יתכן שפסטה ברוטב עגבניות חריף זה דבר טעים אבל אין סיבה שנאכל זאת מבוקר עד ערב. לגיוון יש טעם נפלא, אם נכון הדבר למוזיקה, אמנות, קולנוע ובישול אז מדוע שלא יהיה גם בגינון?

אך לשם גיוון בגינה קטנה עלינו להיעזר בצמחים קטנים, מרווה רפואית למשל היא אינה כזאת על אף תשוקתנו העזה אליה, ונכון הדבר ללואיזה, יסמין, עוטרה (פלרגון חריף) ועוד מינים רבים שניתן לראות כמעט בכל גינה מקומית. הם מכסים שטחים גדולים, בין מטר וחצי לארבעה כל אחד. התרגלנו למספר מינים מצומצם ואנו חוזרים אליהם פעם אחר פעם. למה? ככה. אבל אפשר גם אחרת, ישנם מינים רבים אשר גודלם אינו עולה על 40-50 ס"מ חלק אפילו קטנים יותר, זה דורש תשומת לב, זה דורש גם השקעה כספית אבל התוצאה שונה לחלוטין, היא קרובה יותר לסובב אותנו באופן טבעי (בתחום הגיאוגרפי הצר שאנו מכנים "ישראל" ישנם למעלה מאלפיים ושש מאות מינים).

לדוגמה הנה מספר מינים של אכילאה. אך מראש אני מזהיר כי על אף גובהם הצנוע, לחלקם אין גבול רוחבי, כמו בני אדם יש להם נטייה לכיבוש שטחים ללא קץ.

לאכילאות פרחים שבדרך כלל נשארים זקופים על עמוד התפרחת גם לאחר התייבשותם, לא אחת שמעתי תלונות מבעלי גינות על המראה היבש שתפרחת זאת יוצרת ובהחלט יש להתחשב בכך לאנשים שמפריע להם העניין, זה שונה מלוטמים או ורדים אשר מפילים את עלי הכותרת בקץ הפריחה ודורש תחזוקה לאלו אשר מתקשים לעמוד בציפיות של שלמות. ( זהו OCD מתון). לחלק מן האכילאות שימושים רפואיים רבים אך זה כבר עניין נפרד.

אחד הדברים הנפלאים באכילאה הוא העלה, אפשר ללטף ולבהות בו שעות.

בישראל חמישה מינים הצומחים בר ביניהם אכילאה ריחנית, אכילאה קיפחת ואכילאה קטנת פרחים. היה מעניין לנסות להכניס אכילאה ריחנית לגינות, היא פורחת חודשים ארוכים ויכולה להשתלב נפלא אם לא תהיה רגישה להשקיה קיצית, אם אזוביון מדברי הצליח אז אולי גם היא יכולה.

אכילאה משונצת: זהו מין  שהשתמשתי בו רבות בעבר ופחות היום בעל נטייה לקולוניאליזם. גובהו 25-30 ס"מ ורוחב הכרית המקורית היא 40-50 ס"מ כך לפחות הוא גדל בהתחלה, גוון עליו אפור בהיר ופריחתו גדולה וצהובה (מעט דהויה). אני ממליץ להיות זהיר בשתילתו, הוא מצמיח נצרים הרחק מצמח האם ואם הגינה אינה מבוססת הוא יכול לבלוע בנקל צמחים קטנים קרובים, חזק ביותר ומתאים לשמש מלאה ועד חלקית. מצפון-מרכז אסיה ועד דרום אירופה. מסתדר עם מעט מאוד השקיה.

אכילאה אלף העלה רד ולווט / רד ביוטי : שני זנים הראשון עם גוון פריחה יותר לכיוון האדום – אדום בהיר והשני לכיוון הסגלגל, העלים ירוקים ומוריקים, במקור הם באים מאזורים מעט יותר גשומים באירופה ולכן נראים פחות טוב ביולי-אוגוסט אך בספטמבר ועד מאי הם נפלאים ופורחים רבות. גם הם קולוניאליסטים אך פחות מהמשונצת, גובה העלווה 30-40 ס"מ והפרחים אף גבוהים יותר. אני נוטה להשתמש בהם פחות משום שיש להם מראה מעט יותר "ממוזג".

אכילאה סוככנית : מין נפלא החביב עלי ביותר. קטנטן אשר אני לומד להכירו בשנים האחרונות, כל גובהו 10-15 ס"מ ורוחבו 30-40 ס"מ, גוון אפרפר, פריחה לבנה, עניו ונחבא אך בעל נוכחות מעשירה ומשמחת. בניגוד לקודמים הוא כמעט נזירי בהתנהגותו, היו מקרים שראיתי שסבל בשמש קופחת ולכן מראש אני משתדל לשתלו במעט הצללה. גדל בר ביון (לא אתפלא אם במנזרים).

שתילי הר מוכרים גם אכילאה קיפחת שהוא מין בר, טרם השתמשתי בו אך הוא אמור להיות גדול בהרבה מן הקודמים, למי שיש ניסיון מוזמן להעיר.

לסיום שני דברים קטנים: בזמן האחרון פונים אלי לא מעט בענייני הקמת גינות. אני לא עוסק בכך, אמנם אני עובד עם גננים אך אני איני קבלן גינון אלא מתכנן ומייעץ בלבד (ונותן הרצאות). זה יחסוך לכולנו זמן אם יהיה סנכרון בציפיות בעניין זה.

כמו כן אני מזכיר לכולם שבלוגינון עובד גם בפייסבוק, הצביעו באצבע ותנו לייק.