עוד קצת על מטפסים, וגם על רוזמרין הזוחל על גחונו.

ראשית אני רוצה לציין שקרה לי אסון קטן ותקלה תכנית מטופשת מחקה לי עשרות תמונות מפוסטים ישנים  אאלץ טיפין טיפין לשחזר עמכם הסליחה.

כבר כתבתי כמה פעמים על מטפסים (ניתן לקרוא פה ופה למשל) ואני רוצה להוסיף עוד נדבך קטן.

מטפסים הם עקב אכילס של הגינה, לטעמי יש למעט ולהשתמש בהם לא כברירת מחדל אלא אך ורק כאשר כלו כל הקיצין. אמנם כפי שכבר כתבתי בעבר ישנם מהם אשר אינם בעלי תיאבון בלתי נדלה לאור השמש אך באופן עקרוני אופיים מתאפיין בצורת צימוח מטעה. אמנם ניתן לראות בהם "עצים משתרכים" כלומר גזע נשען או נכרך שמפתח נוף עילי גדול אך בשל גמישותם הרבה יכולת השליטה בהם מצריכה אנרגיה בלתי נדלית, גם במצומצמים יותר שבינם. אפשר לראות גינות רבות בהן חוסר תשומת לב הפך להפרעה רבתי. וחלקן אפשר לומר גם שבכוונת תחילה כמו בדוגמה הקלאסית של "אני רוצה גפנית שיטפס על הבית" זה קרה גם לי פעם בגינה במבשרת ציון כשהייתי צעיר יותר ולא יכולתי לעמוד על סכנת המלתעות של הצמח המטעה הזה. גפנית מחומשת הוא ללא ספק צמח מדהים, עם יכולת הצמדות לכל משטח, בטון, אבן, מתכות, עצים ואף זכוכית. עם צימוח מהיר שיכול להתחרות בפורמולה 1 ועם צבעי שלכת שפוערים את פינו בין אם נרצה או לאו. אך הכוונה הנאה "לכסות את הקיר" לעולם לא מסתיימת משום שהגפנית לא למדה ארכיטקטורה והיא אינה מבחינה בין אבן, טיח, חלון ותריס ובתוך זמן קצר ולא בשנים רבות מוצא עצמו האזרח המנומס כך:

בלעה את הבית - גפנית מחומשת
בלעה את הבית – גפנית מחומשת

זהו בית שצילמתי לפני מספר שבועות במרכז ירושלים אבל הנה תמונת תקריב מבית בשורש שבעליו פשוט החמיץ גיזום בעונת צימוח:

לא למדה ארכיטקטורה. גפנית במסע כיבוש
לא למדה ארכיטקטורה. גפנית במסע כיבוש

בואו לא נטעה, יש יתרונות גדולים במטפס במיוחד במטפס נשיר על בית, הוא מצנן פי מאה יותר טוב מכל מזגן אבל מידת האנרגיה הדרושה לריסונו היא בלתי נתפסת. כן, כאשר אדם צעיר בונה בית וגינה הוא חושב שכוחו יהיה במותניו לעד ואז השנים עוברות, הילדים גדלים ואיתם הדרישות וגיל ארבעים חולף וחמישים מגיע ואותו אדם מגלה לפתע שיום עבודה בגינה בשבת כבר נשמע פחות מפתה מאשר 15-20 שנים קודם לכן. משחק שח עצל, כוס קפה וכתבה מעניינת בעיתון קורצים יותר מזיעה ניגרת, שריטות ושרירים תפוסים למחרת. וגם הגנן למען האמת לא בדיוק נלהב לטפס על הגגות ולהלום בקרדום. וכך משנה לשנה המפלצת גדלה ואיתה המחיר הכרוך בסילוקה.

הנה עוד שלוש תמונות משלושה מקומות שונים. הפעם של ויסטריה סינית:

על ראש הברוש - ויסטריה חונקת
על ראש הברוש – ויסטריה חונקת
חכמה גם על נמוכים - ויסטריה
חכמה גם על נמוכים – ויסטריה
Out Of Control
Out Of Control היה שם פעם עץ מתחת

מצאתי ווריאנט של רוזמרין רפואי אשר אני מאמין יוכל להוות זן מוצלח ביותר לגינון. מרבית זני הרוזמרין הם זקופים למחצה ומגיעים לגובה של 60-100 ס"מ. לצערי משתלות רבות אינן עושות מיון רציני ובמרבית זני הרוזמרין הלקוח לא יכול לדעת כיצד יראה השיח לאחר 3-6 שנים: האם ישתפל? האם יזחל? האם יפרח בכחול עמוק או בתכלת או אולי אף בלבן או ורוד? ישנן בכל זאת מספר משתלות אשר בוררות זנים כמו משתלת נטף שם ניתן להגיע לדיוק רב בגובה, מהירות הצימוח, אופיו ופריחתו. ישנם גם בנטף שפע של מינים בגבהי ביניים ('מיורקה פינק', 'זנב שועל', 'בלו לגון', 'סאפפו',) וכן זנים מבוררים יחידאים גבוהים אף יותר כמו רוזמרין 'הולקה' שמגיע ברבות השנים ל160-180 ס"מ ולרוחב של למעלה מ200 ס"מ או הזן 'ספייס אילנד' שיכול להתנשא אף למעלה מ200 ס"מ אך קשה יותר להגיע לזנים נמוכים משום ששם ישנה בעיה יסודית של פער בין שתילה כצמח כיסוי ובין שתילה בסמוך לקיר. כאשר שותלים רוזמרין 'סוורן סי' בצמוד לקיר הוא ישתפל ממנו כמעט בצמוד לו ויתעבה בין 25 ל 30 ס"מ לאורך מטר וחצי ואף שני מטרים אך אם הוא ישתל במרכז הגינה הוא ימתח לקוטר של 150 ס"מ אך יתעצה ויתעבה במרכזו ויעלה לגובה של 40-50 ס"מ. המחשבה אודות רוזמרין 'זוחל' מבחינה זאת מטעה מאוד. טרם מצאתי זן אשר באמת "זוחל". כל זה היה נכון לאתמול אך הנה מצאתי ביער בסמוך לי זן פליט תרבות (כלומר לא שנשתל על ידי חברת גינון אלא נזרע באופן "ספונטני" משתיל כזה בעבר) רוזמרין שנע על גחונו ממש. צבעו בהיר ורענן קוטרו למעלה משני מטרים וכמעט כולו (מלבד "תלתל" סורר אחד במרכזו  שמעט מוצל שענף בודד בו עלה לגובה 20 ס"מ) בגובה של בין 8-12 ס"מ (באזורים השמשיים ביותר 8 ס"מ) זהו ללא ספק שיח הרוזמרין הזוחל ביותר שאי פעם נתקלתי בו. הוא חי כמובן ללא טיפת השקיה ומשריש באופן צפוף בענפיו אשר מונעים לחלוטין מעשביה לנבוט. הוא כה נמוך עד שניתן להשתמש בו מסביב לאבני מדרך עבות מבלי שהוא יטפס ויכסה אותן שלא לדבר על אין ספור שימושים אחרים כצמח כיסוי נמוך.

בקרוב מאוד יועברו ייחורים לנטף ובלי נדר שתילים יגיעו למשתלות בעוד מספר חודשים. אני מקווה שבתור מאתרו יורשה לי להציע את שמו בישראל רוזמרין רפואי 'גוחן' הנה שתי תמונות כהוכחה:

על גחונו, רוזמרין רפואי 'זוחל'
על גחונו, רוזמרין רפואי 'גוחן'
8-12 ס"מ גובה, רוזמרין רפואי 'גוחן'
8-12 ס"מ גובה, רוזמרין רפואי 'גוחן'

37 תגובות בנושא “עוד קצת על מטפסים, וגם על רוזמרין הזוחל על גחונו.”

  1. בעיני מטפסים הם כמו המערכות המפושטות בגוף…מער' העצבים
    העצים הם איברים גדולים, לב ריאות, השיחים טחול, מרה,,,איברים קטנים
    אין גוף ללא מערכת עצבים וגינה ללא מטפסים נראית תלושה, ללא חומרי חיבור..
    וכמובן תלוי מי מטפסים זה שם כוללני ליותר מדי צמחים ששונים לחלוטין בהתנהגות…אין דין ויסטריה או עקולית כדין יסמין אזורי ופטראה
    מצ'וגעת על גפנית, המשולשת פחות אגרסיבית בצימוח מהמחומשת 🙂

    אהבתי את הגוחן….גם את השם..

  2. השאלה העיקרית עם הגוחן בעיני – מה יקרה כאשר יהיה בגינה/יקבל השקיה – האם בתנאים אחרים יתרומם…

  3. אויש, אני כל כך לא מסכימה איתך. לקחת קבוצת צמחים שלמה ולפסול אותה על הסף זו פשוט שגיאה.
    קודם כל – אין דין מטפס אגריסיבי כדין מטפס עדין . אין דין מטפס נצמד כדין מטפס מתלפף או מתעצה.
    ושנית – יש אנשים שבית מכוסה במטפס זה חלומם, ואתה לא יכול לפסול להם את החלום, אלא רק לתת להם להיות מודעים לחסרונות. אני עכשיו מתכננת גינה לזוג כזה. הם מודעים לכל החסרונות, והדבר היחיד שמפריע להם זה השנים הראשונות עד שהמטפס מתעורר ומתחיל "לעבוד". החלום שלהם זה בית שבמקום את הטיח יראו את המטפס. בינתיים, הטיח הוא ירוק 🙂

  4. ערן אני חושב שבשמש מלאה הוא ישאר נמוך לגמרי. ההשקיה אני מניח רק תשפיע על קצב הצימוח. הדבר המעניין הוא עד לאן יוכל להגיע

  5. שלום מיכל. ראשית לא פסלתי את כל הקבוצה. כתבתי במפורש שאני משתמש בהם אך לא כבררת מחדל. אם תכנסי לפוסט הראשון בקישור בתחילה תראי גם שאני ממליץ ספציפית אל מינים רגועים יותר בצימוחם. אני מדבר יותר על התופעה התרבותית שהיא לא ספציפית רק למטפסים אלא בכלל בגינון בה השתילה מתאפיינת במינים מהירי צימוח ובעלי נפח גדול ולכן המזמרה עובדת שעות נוספות ומסביב לשעון. זה לא מקרי והמקור לכך הוא בתרבויות של אריסטוקרטיה בה הממון היה בשפע ו"אחרי המבול" (Après moi le déluge). בוודאי שצורת הצימוח שונה באופיה בין מינים שונים והמקרה הזה הוא מקרה קיצון אך אפילו הרדנברגיה ניתן לראות במקרים רבים כיצד יצאה משליטה בתכנון לקוי או בהזנחה, או תונברגיה גרגורי וקל וחומר בתונברגיה גרגורי. מלבד זאת אני מודה שחלומם של לקוחות אינם עולים בקנה אחד עם השקפתי ולכן ישנן עבודות לעיתים מזומנות שפשוט איני לוקח. יש בי רתיעה ממשפט המפתח הכלכלי/תרבותי: the customer is always right

  6. אבל כתבת "להשתמש בהם רק כשכלו כל הקיצין"? למה? הם שווי ערך לכל קבוצת צמחים אחרת. אני גם לא בעד שיחים מהירי צימוח כגון אוג כברירת מחדל להסתרה, וגם לא בעד פסיפלורה כברירת מחדל לגדר (או בכלל) אבל הדרך מכאן ועד לאמר "להשתמש בשיחים רק כשכלו כל הקיצין" הדרך ארוכה.

    אני מסכימה שאנחנו לא צריכים להכנע לכל גחמה של לקוח, גם לנו צריכים להיות קוים אדומים. היום ממש אמרתי ללקוח שאני לא המכסה לסיר שלו ודרכינו נפרדו בשלב די התחלתי.
    אבל מבחינתי, אין שום קבוצת צמחים שאני אומר עליה "רק כשכלו כל הקיצין". בכולם צריך להשתמש בגינה בצורה נכונה, מושכלת. לבחור בפינצטה כל צמח. במינון הנכון. במקום הנכון.
    וחוצמזה, הכי חשוב, אני מאד אוהבת לקרוא את הבלוג שלך! !!

  7. תודה מיכל. אני לא חושב שזאת קבוצה "שווה" ולכן תיארתי את ההבדל המהותי בינה לבין שיחים ועצים. זאת קבוצה עם אופי צימוח שונה לגמרי.

    כשכלו כל הקיצין הוא כמובן משפט שנשמע דרמטי אך משמעותו הבסיסית היא מיצוי כל החלופות. אני מעדיף קודם כל לחשוב על מיסוך על ידי שיחים או גדר עץ, מעדיף קירוי פרגולה על מטפס וכן הלאה. בחלק גדול מגינותי יש מטפסים. אני לא מחרים אותם רק נזהר שבעתיים משום שפשוט יש בי רתיעה משימוש במזמרה על מנת לשלוט בעיצוב על אף שבמקרים חריגים גם זה קורה

  8. הבלוג שלך מעולה -תודה,
    לחיש שתיל יש רוזמרין "חיפה" – אני חושב שזה הרוזמרין המדובר או קרוב מאוד לו (ניתן לראות אותו גדל ללא השקיה (כמעט בטוח….) בכביש 70 בין יקנעם לבת שלמה)

  15. ממש לא . זו סוכה נהדרת לימי הקיץ . ואכן השלכת בסתיו מרהיבה . היא לא קרובה למבנה ולא קשה להשתלט עליה . והפטריאה שפרחה בסוף החורף הקודם . .ולא מפריעה לאף אחד

  21. היא בת שש עשרה שנים שתולה בגינה .. הגזעים וענפים עבים . היא על פרגולה . מעולם לא השתוללה . מים פעם בשבוע עם הטפטוף הכללי של השיחים בסביבתה

  23. העניין הוא שעיצבתם אותה כמו עץ ולא כמו מטפס, לכן במקרה הזה לא הייתי מתייחס אליה כמטפס למרות ההגדרה המקובלת. כנ"ל לגבי מטפסים אחרים שמעוצבים כשיח/עץ קטן. בצורה כזאת גם קל יחסית לשמור עליהם ע"י גיזום קבוע. לגבי הרוזמרין, מעניין איך יגדל בתנאים מפונקים של גינה. בהחלט נראה עם פוטנציאל מעניין.

  24. אבל גיורא, יפה אומרת כי אין "גיזום קבוע" אלא פעם בשנה וגם זה במשורה. לכן באמת במקרה שלה זה "קל". אני מדבר על התרבות בה הגיזום הוא הכלי העיצובי בגינה ולא שתילה מראש של צמחים בעלי מגבלת צימוח ביחס למיקום. ברוב מקרי המטפסים מדובר בתרבות אריסטוקרטית לפחות בשורשיה בה הגביר מעסיק גננים לרוב. זה צומח משם.
    לגבי הרוזמרין הגוחן אני סבור שינהג כמו כל רוזמרין אחר. יתנהג למופת בתנאים של השקיה מועטה וימות כמו כולם בעודף

  25. ורדים יותר מתחברים לי לגינון אריסטוקרטי…בגן אריסטוקרטי לא ממש מורגשים מטפסים….לא חושבת שמטפסים בגינון הגיעו מהאריסטוקרטיה הלבנה…יותר סביר שהאדם הפשוט שרוצה לכסות גדר ביערה יפנית/מטפסים אחרים…הביא אותם לתרבות הגינון

  26. המקום שמצאת אותו חשוף לרוחות חזקות? אין דינו של מטפס על קיר של בית, או בצמוד לעץ גבוה כדינו של מטפס שאין לו על מה להשתלט. לצורך העניין גם שלד פרגולה ייעודית מברזל יכול לעשות את העבודה.לגבי הגפנית, באמת מעניין שמדובר על גיזום פעם בשנה.

    נ.ב.- איפה שיש אריסטוקרטיה יש גינון אריסטוקרטי. באותה מידה אפשר להחליף את המילה אריסטוקרטיה באירופאי.

  27. שלי אני מת על ההגדרות שלך. באמת. האדם הפשוט לא עסק בגינון בעבר כמו שלא תלה ציורים בביתו. האריסטוקרטיה הביאה את השפע הזה. ומטפסים הם חלק ממסורת הגינון באירופה מזה מאות שנים. גיורא אירופאי כולל בתוכו גם דברים רבים פרט לאריסטוקרטיה עצמה אך גינון אריסטוקרטי שהוא באמת המקור לכלל התרבות הגינונית מגיע גם מיפן ומסין וקוריאה.

    המקום בו הרוזמרין גדל חשוף לרוחות בדיוק כמו צדדיו אשר בהם צומחים רוזמרינים "נורמטיבים" לחלוטין
    אני מסכים שפרגולה יעודית שונה מעץ אך ויסטריה שנשתלת עליו לא תסתפק בו ומלחמה בו תבוא.

  28. תודה. מעניין לראות גינון אריסטוקרטי שהוא לא אירופאי(יש לך קישור לתמונות) אני מכיר סגנון יפני שדורש תחזוקה גבוהה, רק ששם בעבר חלק משמעותי מעצם קיומו של הגן הייתה העבודה בו והשאיפה להביא אותו לשלמות עד הפרטים הקטנים. גם גננים אנגלים "משוגעים" נמצאים באותו ראש. זה קצת שונה מסתם עשיר שהחליט להוציא מלא כסף על גן אריסטוקרטי ומחזיק צוות של עובדים/עבדים לתחזוקת הגן. כשמגיעים אורחים הוא מתגאה בגן שלו, כאילו הוא גרם לזה לקרות כאשר החלק שלו מסתכם בלהוציא כסף. אני לא חושב שצריך לפסול גנים אריסטוקרטים או גנים בתחזוקה גבוהה מאוד על הסף גם אם הם נמצאים באמצע המדבר.כגנן שאוהב לעבוד בצורה יסודית, גם אם זה קשה, אני מוצא שיש הרבה ערכים ומשמעויות נסתרות בעבודות הגן וככל שהאתגר גדול יותר, ככה גם הסיפוק גדול יותר. דרך אגב, גם אתגר של לבנות גינה בתחזוקה מינימלית הוא אתגר לא קטן והחיפוש שלך אחרי וריאציות מיוחדות של צמחים עמידים הוא עבודה סיזיפית בפני עצמה שגם לה יש משמעויות גלויות ונסתרות.

  29. גיורא כל גינון מסורתי ביפן, סין וקוריאה נמצא במקור במה שמכונה "אריסטוקרטיה" ישנם גנים בני מאות שנים אם אני זוכר נכון אפילו מעל אלף שהיו שייכים לקיסרים ופרוטקציונרים כמו גנרלים. צריך לזכור שגננים אולי זכו למשכורת ותנאים שחקלאים מורעבים שוועו לה אבל לא מדובר בחברה שוות זכויות אפילו בתור רעיון אוטופי. אלו היו רוצחי המונים שנהנו מפרות הרצח על מנת להחזיק ארמונות, גנים, מוזיקאים וציירים. זה ערש התרבות האנושית בכל מקום בעולם. אני לא פוסל או נלהב רק שם לב לתופעה. האתגרים שלי כמובן גם הם מבוססים על היסטוריה מדממת כך גם המזון אותו אני אוכל, המים אותם אני שותה והקרקע עליה אני חי. אנחנו כולנו פירות לזריעת הברוטליות של ההיסטוריה. סבותינו לפני אלף ואלפים וחמשת אלפים שנים נאנסו ואבותינו הם אלו שאנסו. מכל דת וגזע.

  30. בהחלט, רק אל תאשים את הגן בעוולות האנושות. זה יכול להיות תוצאה של אי צדק חברתי ויכול להיות תוצאה של משוגע פדנט אחד שזה החלום שלו ומגשים אותו בצורה ישרה והוגנת. הגנים הבאהיים ממה שאני מכיר הם דוגמה לגן אריסטוקרטי שרק עושה טוב לעובדים שלו ולציבור שמבקר במקום, אבל אולי אני אלמד משהו חדש.

  31. לא מאשים איש פרט לכולם.
    אני לא חושב שצריך לסגור גנים בני חמש מאות שנים או למנוע הקמת גנים פורמליים. רק מציע דרך שונה להתבונן בהם מבחינת מהלך היסטורי. זה כמובן רק חלק קטן כי יש צורך לבחון גם את כל היחסים הפוליטיים והכלכליים בעולם כך ולהבין כיצד אנו מבצעים חלוקה של משאבים ותורמים לאי היציבות, לפערים לעוני ולמלחמות בעולם כולו. אי אפשר לקפוץ מהמאדים לכדור הארץ ביולי 2015 ולומר "זהו הסדר ועם זה נסתדר" יש שורשים לכל מהלך ואלו הם התירוץ תמיד להפעלת הכוח על מנת לשמר את הסטטוס קוו.

  32. תודה. אני מאוד נהנה מהבלוג שלך.
    אנחנו בכל זאת רוצים לשתול מטפס על פרגולה. חשוב לנו כי יהיה נשיר, מכיוון שאנחנו זקוקים לשמש בחורף.
    האם יש לך המלצות למטפס נשיר?

  34. בוקר טוב
    שאלה קשורה בעקיפין: 1. איפה אני יכולה לרכוש את המטפס שהמלצת לברק? לא מאמינה שהמשתלה השכונתית שלי מחזיקה אותו….
    2. איזה עוד סוגי צמחיה יכולים לשמש מסביב לאבני מדרך גדולות? תודה

  35. בשתילי הר יש סטגמפילון בכמה גדלים. במרכז יתכן שיש במשתלות הגדולות. לגבי צמחים לאבני מדרך כתבתי על כך בכמה הזדמניות בבלוג באופן ישיר ועקיף תעשי חיפוש בגוגל תחת "בלוגינון תחליף מדשאה" יש כמה פוסטים שעוסקים בכך. הנה אחד:

    http://www.batha.co.il/wordpress/?p=2166

  36. הי, אנחנו נהנים מאוד מהבלוג שלך!
    יש לנו מרפסת גדולה בבית, עם "פרגולה" (סוכת צינורות ברזל), ואנחנו מנסים למצוא מה להדלות עליה.
    אנחנו אוהבים את הוויסטריה וקראתי בכמה מקומות שאם שמים אותה בעציץ על משטח בטון היא לא תתפרע … מה דעתך?
    נשמח לשמוע המלצות באופן כללי 🙂
    תודה

  37. שלום בלה. בעציץ גדול מאוד על משטח בטון היא אכן לא תתפרע אך לשם כיסוי הפרגולה תצטרכו מיכל בנפח של 800-1000 ליטר בהנחה שהפרגולה היא למעלה מ12 מ"ר. אני בכלל לא אוהב מיכלים משום שהם מועדים להיפגע מצמא בקלות רבה עם בעיה בבטריה או בחמסין. אין להם רזרבות מה שתמיד יהיה בקרקע. מטפס הוא צמח גדול למדי ויש לבנות צמחים כאלו לשנים רבות בלי סכנה לקיומם. עדיף להעלות מהגינה הרדנברגיה תלתנית למשל

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.