מדשאת אחו – ( תוספות | מסקנות |כשלונות | הצלחות ).

רק אל תשאלו אותי על דשא סינתטי! (תשובות על כך פה)

במעלה החמישה הכנסתי חלק קטנטן של תחליף מדשאה (פוסטים קודמים בנושא יש רבים כמו פה) והכנסתי בו צמח חדש-ישן בין כל השאר וכן צמח נוסף שיהיו מי שירימו גבה. הראשון שהוא למעשה שניים – בבונג צ'יהצ'ב וכן בבונג אציל, הראשון ותיק יותר השני מעט חדש, בבבונג צ'יהצ'ב עשיתי שימוש לפני 10-12 שנים והפסקתי בגלל "חוסר העקביות" שלו, מראה הקיץ שלו הוא חצי מת ובזמנו לא חשבתי על תחלופת חורף/קיץ. הוא מהיר ביותר ומשריש חזק. יתכן שהפגיעה בקיץ גם נבעה מהשקיית יתר, יש לו ריח קמומיל אופייני ופריחה יפה, היות ואני משלב כיום למשל דיכונדרה כסופה במדשאות אני חושב שהוא ישתלב במעבר שלה לתרדמה בקור ולכן השתילה שלו צריכה להיות בסמוך לדיכונדה הכסופה. את הבבונג האציל טרם ניסיתי אך ממה שעוזי אמר לי היא יציבה וחזקה יותר מהצ'יהצ'ב. צריך לזכור שתנאי ההר כלומר קרירות יחסית ואוויר יבש מקלים עם מספר רב של מינים לתחליפי מדשאה. בת קורנית ריסנית לדוגמה מתקשה מאוד בשפלה ובמישור החוף וכך גם בת קורנית זוחלת ולכן גם את שני מיני הבבונג הייתי מנסה בזהירות מופלגת באזורים עם עומסי חום של קיץ ואולי שותל אותם במינונים נמוכים ובאזורים מוצללים חלקית ולא בשמש ישירה קופחת. בעבר חשבתי זאת גם על לענה צמירה (שיבה זוחלת) אך גיליתי לפני חודשיים שלושה חלקים ממנה שעמדו יפה מאוד בגינה מאוד ותיקה שלי בגבעת ישעיהו (יחד עם פרנקניה חלקה), כך שגם לענה צמירה חזרתי לשתול.

הצמח השני אשר ניסיתי הוא לאורינטניית הנחלים ופה יהיו לא מעט שירימו את גבתם השמאלית. על פניו זהו צמח של גדות נחלים, הדורש קרקע לחה באופן תמידי אך תצפית של שירה כרמלי משתילי הר בגינה בבית זית הניבה מסקנה חריגה; בפינה חשופת שמש ומוזנחת צמח מקטע מרשים ביותר שלו, בירור עם בעלי הבית גילה כי הם כמעט ואינם משקים. יתכן שהצמח דורש תנאים ראשוניים של השקיה מרובה עד ביסוס בית שורשים עמוק ולאחר מכן יכול לעבור לריווחים גדולים, יכול להיות גם שלא. בכל מקרה הכנסתי אותו לניסוי בכמה מקומות, בינתיים עושה רושם מעולה של כיסוי צפוף מאוד והשרשה טוטאלית בכל נאנומטר. הוא נשתל גם סביב אבני מדרך באזור שמשי שיעבור בהדרגה להצללה וגם כחלק ממדשאת האחו בשמש מלאה.

צמח אחד שהפסקתי לשתול הוא ליפיה זוחלת משלושה טעמים: א – הוא פשוט חזק מידי ומשתלט על חבריו לשכונה. ב – הוא נערם על עצמו ויוצר גושים גבוהים הדורשים כיסוח (לא לעיתים דחופות אך יותר מידי לדידי). ג – הפריחה שלו בקיץ אינטנסיבית מידי ורוחשת דבורים על אף מקורות צוף נוספים בגינה.

מאידך גיסא אני חושב ששילוב במינון נמוך של חמשן זוחל הוא כן טוב על אף עוצמת צימוחו. אני מאמין שמגבלה של מים תרסן אותו.

צורית אלמוג עושה רושם מעולה, אני חושב שלאזורים פחות דריכים אך זה צמח עמיד מאוד עם יכולת השרשה מדהימה.

כל הסימנים לאחר שנה וחצי של שימוש בצמח היריציום פילוסלה מראים על צמח מדהים, גם לאזור ההר וגם למישור החוף והשפלה, גם בתנאי השקיה מרובים וגם נמוכים, גם בשמש מלאה וגם בתנאי הצללה חלקית, גם באדמות כבדות וגם בקלות. פריחה נפלאה (יש שיעדיפו לקצור מעת לעת את הגבעולים לאחר התיבשות הפרח) השרשה חזקה ומניעת עשביה ועמידות די טובה למדרך. אני משלב אותו כרגע ביחס של 20-40% כצמח העיקרי.

בקרוב מאוד אזרע ניסנית דו קרנית לשזרוע חורפי בנסיגה של הנשירים. הנה:

לפופית החוף עדיין בגדר נעלם, הכנסתי אותה במדשאה אחת והוא תפס יפה ואף פרח. אך לא ראיתיה כבר מספר חודשים כך שאני לא יכול לעדכן, צריך גם לזכור שהוא נשתל שם יחד עם ליפיה זוחלת כך שהתנאים היו לו קשים. בנטף הצליחו להפריד ולרבות שבעה שתילים שהבאתי להם לפני חצי שנה ואני מקווה שבקרוב יהיו שם צמחים למכירה.

בגינה בעין כרם שבה לפני כמעט שנתיים נשתלו 40 מ"ר של דימונדיית מרגרט ("דימונדיה מרגרטה") נצפתה בעיה קשה ביותר שלא הצלחתי לפתור, בפעם הראשונה החמציץ הקטן ("חמציץ מנוול") השתלט כמעט כליל. הדמונדיה נשתלה חלקה בתנאי שמש כמעט מלאה ובהדרגה עם מעבר לאזורים מוצללים תחת תות ותיק ותאנה. דווקא באזורים המוצללים ישנם חלקים טובים יותר אך הבעיה הידועה זה מכבר של החמציץ העולה עליה לא נפתרה עם ריווח ההשקיה. ניסוי מי סבון העלה כי הדמונדיה נתקפה על ידי פרודניה!, ויתכן שההתקפה החלישה אותו מאוד ומנעה מהשורשים להתבסס ולסגור כנגד החמציץ. זהו הכישלון השני שלי בשימוש בדימונדיה, הראשון היה שתילתו במישור החוף באביב במקום שתילת ראשית חורף אך יש לשים לב לתופעה. ככלל חמציץ קטן בדמונדיה הוא בעייתי מאוד בגלל הפער בין קצב הצימוח המהיר שלו לעומת האיטיות של הדימונדיה. זה דורש עישוב מתמיד ואינטנסיבי בשנה הראשונה לשתילה עד להתבססות הדימונדיה ושתילה במרווחים צפופים מאוד של 12-16 שתילים במ"ר. היות ואני כבר לא עושה מדשאות מונוליטיות של מין בודד אני פתור מכך אך גם במדשאה מעורבת הייתי מכניס שתילים נקיים מחמציץ ככול האפשר ושותל גוש של 3-5 חמישה שתילים בסמיכות גבוה (מרווח של 10 ס"מ בין צמח לצמח). בחורף לאחר שיפוץ קטן הצפוי בבית המדשאה שם תעבור שיקום ותעבור למדשאת אחו מגוונת.

אלמוות הכסף עד כה עושה רושם מעולה, גם מראה חורף וגידול אינטנסיבי מעולה וגם יציבות בקיץ עם פריחה לבנה שיוצרת מכתמים כסופים, עומד בהשקיה רבה של שתילת קיץ וגם במרווחים גדולים לאחר התבססות (יש לזכור שזהו צמח בר הגדל בכל תנאי קרקע בארץ). אני חושב שיש להגדיל בו את השימוש.

כמו כן אני מחפש זרעים או מקור ידוע לשתילים של מיני דרכנית שונים. מי שיכול לעזור מוזמן.

יוני נדרה שלמדה איתי גינון לפני חמש עשרה שנים ומאז פעלה רבות בתחום שלחה לי קישור לסרט על אותו הרעיון שבאנגלית נקרא Grass free lawn, חיפוש פשוט הביא אותי לאדם בשם Lionel Smith שעשה דבר מה דומה אך בתנאי הגידול של לונדון וזאת עבודת מחקר של דוקטורט!
הייתי יכול להיות דוקטור לפיזיקה גרעינית.

הנה סרט אילם של עשר דקות על כמעט שנתיים של צימוח בחלקת ניסוי ואז כתבה של הBBC על המדשאה בפארק לונדון:

תוכניות פארק הוד השרון בין חסיון לפומבי:

התבקשתי על ידי מספר קוראים לפרסם את רשימת המינים בהתאמה למספור שלהם בתוכניות בפארק הוד השרון. התייעצתי עם טל והגענו למסקנה משותפת שיש בכך משום חשיפת יתר. ככלל הבלוג עצמו תמיד נע על משרע רחב של חשיפה ושיתוף ידע רב, כאשר ברור שמלבד החשיבות בשיתוף ישנו הצורך גם בפרנסה, אני אף פעם לא יודע מתי השיתוף הופך גם לשינוי תרבותי ומתי פריסת הידע והחלפת הרעיונות מלבד הפריה יוצר גם העתקה. אך אני חש שפירוט כה רב יכול בקלות לזלוג לשְׁטָנְץ ולהפוך בסופו של דבר את עבודתי למיותרת. עמכם הסליחה.

ולסיום הילמר קונמן מעביר קורס על גידול דבורים ביתי (!) בירושלים מתחיל ב10\29 (יום חמישי הבא) תראו איך נחיל דבורים מחבקות אדם:

פרטים אצל הילמר: 054-318-5805