אילנתה בלוטית ותחיית הרובספייריזם.

קשה להפריז במשמעות התפשטות אוכלוסיות זרות בבתי גידול טבעיים והשינויים הדרמטים שנגזרים מכך , במקרים הגרועים בעולם מקרים של יבוא (במכוון או שלא במכוון) בעלי חיים חדשים גרמו להכחדת אוכלוסיות ותיקות, מקומות רוויים בדוגמאות מעין אלו קיימים באוסטרליה, ניו זילנד וטסמניה אך גם בדרום אמריקה ומקומות נוספים בעולם. כמובן שניתן להוסיף לרשימה זאת גם את המקרה היחודי של המין homo-sapien  בעל נטיה להרס עצמי שאין כדוגמתו, נסיונות הכחדה חוזרים ונשנים באפריקה, אמריקה הצפונית והדרומית, אירופה ואסיה במהלך החמש מאות שנים האחרונות ויתכן בהחלט שעוד הרבה בטרם התיעוד המודרני, מין זה אשר בתפיסת המציאות המעוותת הנמשכת שלו נמצא בדרך להכחדה עצמית מוחלטת ביחד עם עוד אין ספור מינים שיוכחדו בשל כך.

ניתן כמובן לטעון שזהו דרכו של עולם, שגם באופן טבעי לחלוטין לפני הופעתו של האדם המודרני והאדם בכלל, מרבית מיני בעלי החיים והצמחים בעולם נכחדו משינויים סביבתים, זאת היא הרי תמצית היופי הקורן לנגד רשתית עיננו, התוצר של מאבק ההישרדות, האבולוציה, אך איננו חיות הנאבקות על השרדות ותו לא אלה דבר מה מופלא וכביר לאין ערוך ואחריותנו לעצמנו ולסובב אותנו בשל כך מטילה עלינו משימות עצומות. שמירה על יופי זה היא אחת מהן.

בישראל אחד מהנזקים הקשים לחורש הטבעי הגיע כעזר לסחף חולות, שיטה מכחילה במקור מאוסטרליה נשתלה בהמונים על ידי יערנים בריטים  ובטרם הבינו מה עוללו, אלה הגיעו לפאתי הערים בעוד הם מותירים אדמה חרוכה אחריהם, שטחים נרחבים של נוף פתוח נסגרו הרמטית ודחקו לא רק צמחי בר אלה מינים רבים של בעלי חיים. צריך רק להעיף מבט בימים אלו לצידי הדרך ב"שער הגיא" ולראות את עוצמת הפריחה הצהובה של השיטות השולטות באופן מוחלט בנוף. אלו ניתן כמובן להוסיף לרשימת החטאים את השתילה המסיבית של אורן ירושלים מתחילת המאה שעברה שנמשכה עד לפני שנים ספורות בתנופה על ידי קק"ל (לא מכוונת זדון אלה משיקולי תועלת צרים), כה הורגלנו לנופם עד כי קשה לחשוב שיכולים להתקיים חורשים טבעיים ללא מדבריות השממה של האורנים אשר הנהנות העיקריות מהן הן הרקפות המרהיבות.

בהקשר זה חשוב לציין שה"חורש הטבעי" הנמצא בהרי יהודה שבו מעמד דומיננטי לאלון המצוי אינו טבעי כלל, תוצאות מחקר מפתיע מלפני שנים ספורות אשר מדד אבקנים מאובנים שנסחפו ברוח למזרח מירושלים ושקעו שם עד להוצאתם בקידוח, מראים בברור שהחורש הטבעי בהרי יהודה עד למהפכה החקלאית לפני כעשרת אלפים שנים לערך הורכב ברובו המכריע על ידי אלון התבור. חורשות האלון המצוי אותם אנו מכנים "טבעיים" הם תוצר להתערבות האדם. יש ברשותי ממחקר זה  גרף יוצא דופן אשר מראה את הקורלציה המובהקת בין השינויים הדמוגרפיים-תרבותים בעשרת אלפי השנים האחרונות לשינויים בצמחייה (התיישבות-ביעור החורש ונטיעות, הגליות וכיבושים חזרת החורש וכו') אבקש אישור לפרסום הגרף.

הפולש המשמעותי ביותר לטעמי בפגיעה בגינון הציבורי והפרטי כיום יחד עם כניסה מסיבית אל שטחים פתוחים בקרבת מגורים היא אילנתה בלוטית, בעין כרם לדוגמא השינוי המהיר בנופה בעשרים השנים האחרונות קשור פחות להיתרי בניה ויותר לעץ המדהים הזה.

יכולת הרביה, אופי נביטתו, קצב צמוחו והדיכוי המשתק שלו על צמחים אחרים היא יוצאת דופן והביאה אותו למקום של כבוד ברשימת הצמחים הפולשים העולמית, ישנם מקומות רבים במרכז ירושלים שעתידים כמעט להיחרב מבחינה גינונית בשל האילנתה.

עץ בודד יכול להעמיד עשרות אלפי זרעים פוריים בשנה אשר יכולת נביטתם היא מהגבוהות שיש, האילנתה יכולה להתפתח בתנאי צל כבד ולצאת מתוך בורות ניקוז של ביובים! על אחת כמה וכמה בתוך שיחים ואף מתחת לעצים ותיקים, קצב צימוחה בשנים הראשונות כה גבוהה עד שתוך שלוש-ארבע שנים היא תבקיע פתח בתוך עץ שקד של שמונה-תשעה מטרים ותאפיל עליו (יש לזכור שגם השקד הוא פליט תרבות), ראיתי אילנתות גדלות בתוך חלונות ראווה של חנויות, בתוך מדרכות, בקירות, בגגות, מתוך עמודי שילוט ועוד. תוך כדי שהעץ גדל בקצב מסחרר הוא משחרר מעליו וכן משורשיו חומרים מעכבי נביטה לצמחים אחרים דהינו אללופתיה וכך הוא מדכא כל צימוח ממין אחר בסביבתו. אני מניח שתמצית עלים ושורשים שלו יכולה לעבוד כתחליף טבעי למונעי נביטה כימים, יהיה יפה אם יהיו גננים שינסו זאת.

ישנם מחקרים על חומרים להמתת האילנתות ואני מקווה שהמשרד להגנת הסביבה והרשויות המוניציפליות עוסקות בעניין אך קשה עם זאת להסביר מדוע בד בבד עירית ירושלים למשל עדין מעלה ברשת את האילנתה ברשימת הצמחים החסכוניים במים שלה.

האפשרות להחזיר את הגלגל לאחור אינה בעלת סיכוי ממשי, האורן הירושלמי, השיטה המכחילה והאילנתה הבלוטית ישארו בנוף המקומי לעוד שנים רבות והשפעתם תלך ותעמיק אך במקומות ישוב מוגדרים יש אפשרות לצמצם את תופעת החדירה בניהול מדויק תוך כדי הפניית משאבים (כלומר כסף למשכורות) לצורך כך, ככול שהזמן נוקף קצב ההתפשטות מואץ ולכן העלות תהיה גבוהה עד שתגיע לנקודה בה לא תהיה אפשרית עוד. יפה יהיה אם תתהווה תוכנית פעולה מקיפה אשר תמפה ותתכנן פעולה בהיקף הנדרש עם שיתוף פעולה בין כל הרשויות (המשרד לאיכות הסביבה, הרשויות המונציפליות, קק"ל, רשות הגנים הלאומיים) הנוגעות בעניין.