מטראמפ לאח הגדול – עוד קצת על מדשאה בראי התרבות.

אני מקבל תגובות רבות ושאלות רבות לעניין מדשאת האחו. אני רוצה לחזור אליה ולהציגה יחד עם הבהרות תרבותיות ואזהרות מסע.

ראשית יש לקחת בחשבון שלא מדובר בתחליף פונקציונלי בהיקף מלא למדשאה. למי שיש שלושה בנים שמשחקים כדורגל שישכח מזה, עדיף להפנות אותם לאפיקים מועילים יותר כמו שחמט או נגינה בלאוטה ולאפשר לגן להיות גן. בשביל כדורגל שילכו לשחק בפארק, בכל מקרה השטח הנתון במרבית הגינות מספיק בקושי לגלגלון וחצי, גם אלו שמפקיעים את המרחבים לטובת כיסוח בשבתות ושותלים פרחים עונתיים בקצוות לא יצליחו באמת לשחק כדורגל, זה מגוחך ומטופש ועדיף שתפנימו את זה שכדורגל לא משחקים על 40 מ"ר, זה מספיק לכל היותר למשחק סטנגה ולצורך כך כל בר דעת יודע שצריך אספלט קשיח ולפחות שני קירות גבוהים.

אבל ראשית אם הילדים שלכם לא מנגנים בלאוטה (שלי לא) תקשיבו לזה:

הפרקטיקה היחידה שמדשאה מציעה בקנה מידה של 30-40 ואפילו 60-70 מטרים רבועים היא מקום מרבץ ומעבר חצי תאורטי לשאר חלקי הגינה. לטעמי המדשאה היא מקום מעבר פיסולי, לא משטח אחיד מגולח ומנותק מהקשר שאר חלקי הגן אלא רקמת החיבור הראשונית בין הדומם הארכיטקטוני אל הדינמי הצמחי. אני כותב זאת בכדי להדגיש את הניתוק שנעשה במשך עשרות שנים בין  אותה "גינה" לבין הבית. ניתוק שהחריף בעשור האחרון עם הופעת תרבות הדשא הסינתטי המזוויע.

הגן מהווה ייצוג של מה שבאופן מעוות אנו מכנים "טבעי" ועוד שלל כינויים שהדבקנו לאותה פיסת אדמה מופרדת מההקשר שקדם לעליית הדחפורים עליה. לאחר שחפרנו, העמסנו, השלכנו, יצקנו, הגבהנו/הנמכנו וייצרנו לעצמנו את מטבע הלשון "בית" אנחנו מבקשים במעיין מחול כפרה סמלי לקשור אותו ואותנו מחדש לסביבה ששינתה את פניה ללא הכר. היות והאדם דורש מזה אי אלו שנים שסביבתו תהיה מפולסת (+ 2% שיפוע לניקוז) הגינה נדרשת לעבור אילוף ולהשתטח ביחס לאותה נקודת האפס המצויה על המפות האדריכליות. אם ישנו סלון רחב ידיים וממנו יציאה למשטח העץ החיצוני אזי ממשק החיבור לגינה הוא לא יותר משטיח. זאת הסיבה המרכזית לטעמי להצלחת אותו דשא סינתטי, כמו מחצלת לניקוי הרגליים במפתן הבית זאת הארכה של הפן התרבותי, המסודר, הנקי מכל רבב, הנשלט, החוצה אל עבר אי הוודאות המאיימת של הטבע או במונחים הפוליטיים של אהוד ברק "וילה בג'ונגל".

בכדי לא לריב עם גננים ואדריכלים מקומיים לקחתי כמה תמונות מנכר בתקווה שהם לא יתבעו אותי הנה כמה דוגמאות משם (קרדיט – מן האתר הזה, הזה, הזה והזה): ומי שרוצה לראות דוגמאות מפה פשוט גוגל איט או שרחמנא לצלן צאו החוצה

האם זה לא מוזר? תראו את הרב גוניות של הצמחים מסביב אל מול המשטח האטום שנקרא "דשא". לא אחת אני תוהה איך הרגלים אסתטיים נטמעים בתרבות מבלי שנתהה על קנקנם. הרי מדשאות לא נחתו עלינו מן המאדים לפני חמישים שנים. זאת תרבות שהתפתחה. כמובן שקל ללכת שוב לאחור ולבדוק את גני ארמונות ורסאי ושאר אותן שכיות חמדה וולגריות של הדיקטטורה האירופית שחיה לה באמבטיות מבושמות מנותקת מצחנת משכנות העוני שבערים ומן הרעב תחת עול מיסוי המלחמות שבין כנופיית נסיכים א' מול כנופיית נסיכים ב'. מדשאות יש עוד במקומות רבים, בואו נצפין רגע כמו למשל לגרמניה, הנה אחוזה מרשימה, איזה מן רושם זה משאיר זאת שאלה טובה אבל הצורה שבה באמת חיו אנשים מסוימים לפני שלוש מאות שנים היא בלתי נתפסת.

איש מאיתנו לא יתלבש (או יעטר את קירותיו) ב2016 למניינם כך:

או ירהט את ביתו כך:

אם איש מאיתנו לא יחיה כך אז למה לעזאזל הגינות שלנו צריכות להיראות כאחוזות "אצילים" בזעיר אנפין? האם יש להן את אותה איכות פלאית-מוזיקלית של מלחינים כדוגמת באך? הרי ברור שהקיטש הגרוטסקי הזה אינו עומד בקנה אחד עם המוזיקה שאתם מאזינים לה (אני מקווה שאתם מאזינים לה, אם לא תכף ומיד לחזור ולהפעיל). משהו בנו לא מצליח להתנתק מן המורשת הצורנית של "הגן"

לא ברור איך אותה מחראה של אליטה רצחנית אשר הצמיחה תרבות אדירה של משוררים, מחזאים, סופרים, ציירים, פסלים, אדריכלים ומלחינים צלחה לה את המעבר האסתטי מן העריצות לדמוקרטיה. חוט השני שעובר לו במרוצת הדורות אינו קונספירציה של פלוטוקרטיה שגיא רולניק וחברי דה מרקר מנסים לשווק השכם וערב, אלו רק התסמינים החיצוניים ולא שאני מקל ראש במעבר שבעה (!) מעשרת מפקחי הבנקים למערכת הבנקאית עצמה (כדרקטוריונים ויו"ר) בארבעים השנים האחרונות או מהפליק פלאק עם הבורג הכפול לאחור של הממונה להגבלים עסקיים רונית קן שעברה מהגנה על השמנת אל להקת החתולים המלקקת ומונתה ב2013 כחברת דירקטוריון בחברת רציו שמחזיקה יחד עם דלק של תשובה ונובל אנרג'י את מרבית עתודות הגז המקומיות. עוקפת את נדיה קומנץ' בסיבוב.

Tantum potestatem – הערצת הכוח.

אין כמיהה ראשונית חזקה יותר. "אבא אם תשים דוב מול אריה, מי ינצח?" ילדים עסוקים בכך כל העת בניסיון למדוד את כוחם, הם נצמדים לבעלי הכוח כבר בגן עת שהאינטראקציות החברתיות נוצרות וממשיכים שנה אחר שנה עד לאותה מילה חסרת כל משמעות שאנו קוראים לה "בגרות".  למרות שהסמלים השתנו ההערצה לכוח עודנה נושמת ומרחיבה את סרעפת ההמונים. – Tantum potestatem

טוב אולי הגזמתי ב"איש לא יחיה כך", הנה סלון ביתו של מי שככול הנראה יהיה נשיא ארצות הברית הבא: אני ממליץ לכולם לעשות סיבוב רגע במופע הפסיכוטי של משפחת טראמפ שפתחו את דלתותיהם בפני האומה ושאר הבשר על פני האדמה. וולגריות שהייתה יכולה להתחרות בנקל עם לואי ה16 או אימלדה מרכוס דפדפו בכל התמונות שם, באמת חוויה מרטיטה.

לא מאמינים שזה אמיתי? חכו ותראו אותו בתור נשיא. תרבות שלמה של סגידה ל"Success"

אבל בואו נחזור למחוזותינו הנה דוגמה קונקרטית לתרבות העכשווית ולמדשאות: האח הגדול, אחוזי הצפייה הגבוהים ביותר משך שנים בתכנית המטומטמת עד זרא הזאת. לא שאין תכניות אוויליות יותר או פחות אבל ההיבט האסתטי שלה שמסמן את המעמד הכלכלי אליו שואפים הנציגים והצופים ("להיות עשירים!" – המירוץ למיליון והישרדות אולי בוטים יותר בכך) בהתגוששות שכולה על טהרת מציצנות והיסטריה חברתית עיצוב הזירה מסמן את גבולות הגזרה (התמונות מאתר חברת הגינון הזאת)

כידוע גוגל מאפשר לנו להציץ למה שאחרים מציצים, ומסתבר שבאמת אנשים מחפשים אחר מילת המפתח "גינות יוקרה". לא מספיקה כמובן העובדה שהם מחפשים, צריך להסתכל מה נמצא בצד השני. אם תראו אלו תמונות מוצגות תחת הקטגוריה הזאת ומה כתוב שם תגלו המון מדשאות ועצי דקל עם טופיארי. 

דשא כשלעצמו הוא למעשה טופיארי בהגדרתו, הפיכת עשביה גבוהה לשטיח תמידי. בגני ורסאי אנדרה לה נוטר טבע את המונח  Tapis vert.

הנה בית הנופש של משפחת טראמפ בפאלם ביץ' – פלורידה, מזכיר משהו?

לאח הגדול כידוע יש תוכנית V.I.P בעוונותיי הוזמנתי אליה לא פעם אחת אלא פעמיים! לשמש כליצן בקרקס ושם יש גינה לתפארת:

האם המראה הזה מקרי או שהוא קשור? תכניות מציאות בשלושים השנים האחרונות מושלות בכיפת התרבות האמריקנית וחודרות לכל העולם ועוסקות ב"בחירה" של המשתתפים כסממן לדמוקרטיה, אם בוחרים נשיא מדוע לא לבחור במוזיקאים? ומה ההבדל בין איקונה טלוויזיונית לפוליטיקאי? טראמפ עסק בכך באופן ישיר בזמן שהפעיל תכנית מציאות טלוויזיונית בשם "המתמחה", ערבוב התחומים שבין בידור, פוליטיקה ועושר בעת העכשווית מגיע לשיאים חדשים. אך לא חסרות גם דוגמאות מקומיות רק לפני ארבע שנים הצביעו למעלה מחצי מיליון איש למפלגה שקיבלה 19 מנדטים! "יש עתיד – בראשות יאיר לפיד" (כן רבותי זה שם המפלגה המלא) והעומד בראשה רואה את עצמו כחלופה ממשית לראש הממשלה. יאיר לפיד שמדבר על דמוקרטיה אך נוהג במפלגתו כאביגדור ליברמן. את בסיס כוחו הוא שואב מאותם מקורות של טראמפ ("זועביז") מפלגתו רק לאחרונה אישרה את היותו שליט יחיד ללא עוררין עד 2028. האיש שקובע את המועמדים מטעמו לבית הנבחרים כמשטר יחידני מהמאה ה17. הדמוקרטיה מאבדת עשתונותיה לא רק במצריים לאחר ניסוי קצר אלא גם בשאר העולם המערבי לאחר 200 שנים.

אבל העיקר שיהיה 10 מ"ר לגלח בשבתות.

אם בכל זאת תבקשו להתנסות בכך תזכרו לשתול צפוף לסגירה מהירה (12-16 שתילים למ"ר) ולהיזהר מחמציץ קטן, הוא האויב העיקרי עוד לפני הוונדליסטים הקטנים. כתבתי על כך עוד פה.  עשבו אותו במרץ עד סגירה.

ותזכרו להאזין לציפורים.