בין זעיר לכביר – שני גנים (אחד לא שלי)

אחד מקוראי ומגיבי הבלוג הוותיקים הוא אריאל הירשפלד, לפני כמה חודשים פגשתיו ברחוב והוזמנתי לגינתו. זאת הייתה הפעם השנייה בה נתקלתי בגינה מושלמת שאינה מושתת על תמה אחידה כי אם על איסוף חומרים קפדני משלל סגנונות ובעיקר מקורות פיטו-אקלימיים. תמהיל מרהיב של ים-תיכון עם בסיס עשיר של צמחיה מקומית חד שנתית וגאופיטים יחד עם אוסף מדוקדק של ורדים אירופאים-ממוזגים, בני שיח נשירים וירוקי עד שיוצרים דינמיקה עצומה בין חודשי השנה, הגינה משתנה לגמרי בכל מספר שבועות וחודשים, ובטח ובטח בין קיץ וחורף עם מעטפת גפנית מחומשת וחופה של מה שנראה כאגס קלריאני (או סורי?) כביר בן עשרות רבות של שנים (אולי עוד מזמן שהתגוררה בבית המשפחה הארמנית שבנתה אותו מלכתחילה) וכן דובדבן פעמוני (Prunus campanulata) צעיר.

הגן עצמו זעיר, כמה עשרות מטרים רבועים ונדמה לרגעים כקליידוסקופ בתוך קליידוסקופ וזאת כנראה מתוך התכנון הבראשיתי שלו: יש לי יחס צונן למדי למושג חיתוך הזהב, אולי שנות הלימוד הארוכות בבצלאל הפכו אותי לחשדן כלפי מתמטיזציה של אמנות כמו גם הכפפה שלה לעולמות הבוטניקה והביולוגיה. אריאל הירשפלד תכנן את הגן לאחר מותה של זוגתו בתיה גור תחת התמה המרכזית של חיתוך הזהב וסדרת פיבונאצ'י. לשמחתי בעל הגן על אף התכנון הראשוני נתן לצמחים מספיק מרחב מחייה שטשטש את הכוונה הגאומטרית הראשונית והפך אותה לרקע מכונן אמנם אך נוקשות צלעותיו התמוססו ביחסים שנרקמו בין פיתולי הענפים והעלים, העציצים האבנים המוקפדות ושאר המרכיבים. האינטנסיביות המהממת בשפע הבוטני מהזעיר ביותר ועד לכביר מובילים את העין לשבירה מתמדת בתוך החלוקה הגאומטרית הפנימית, הייתי שם כבר פעמיים ורק צמא נותר בי לפעם השלישית שאחריו תבוא הרביעית וחוזר חלילה.

זאת גינה של עבודה שקדנית, רבים מהצמחים לא היו שורדים ללא הרוויה כמעט יומית, פינוי, קיטום, איסוף זרעים וכן הלאה והלאה משהו שלא קיים בבית ספרי אבל בבית מדרשו של מר הירשפלד נוצרת לולאת מרדף מהפנטת באנטרופיה של זעיר אנפין.

עשור למותה של בתיה גור, אריאל הוציא לאור ספרון על הגן ועליה, רשימות צרופות מזיכרונות, רעיונות, ניחוחות ועוד שלל היבטים תרבותיים היסטוריים, פוליטיים, וכמובן בוטניים אך הבסיס להם הוא כתיבה אישית יוצאת דופן. אי אפשר לסכם 70 עמודים כאלו אלא במילה נפלא אבל היה טוב יותר לו לפחות חלקים מהכתיבה היו עולים למרשתת שכן הם ראויים לקריאה נרחבת על ידי אוהבי הגן וחסידי ההתבוננות.

הנה כמה תמונות:

"מה יש באדום הכהה הזה הקשור לבתיה? אני חושב שזה הצבע הקורן מיחסה לילדים ואנשים. חם ולא דליל. היא התייחסה לילדים ולבני אדם לא כנושאי דעות ורעיונות אלא כיצורים פגיעים הזקוקים לחום, לחיזוק ולתשומת לב" – מתוך הספרון.

 

לא נלאה את קהל הקוראים בפרטים אבל היה שינוי באותו גן חדש עליו רמזתי לפני שני פוסטים ולבסוף עוזי בן צבי ואני נתכנן אותו. זהו גן שמחולק למספר אזורים בנחלה של 12 דונם, בלי ספק שטח גדול ודורש גישה מאוד רחבה להאחדה של שפה יחד עם גמישות בעבודה שכן לא ניתן להעניק לכל מטר ומטר את אותה הרזולוציה בשתילה (ובתחזוקה) אחרת העלויות יתפחו לתקציב החינוך של מדינה באסיה התיכונה.

את עוזי אני מכיר כמובן שנים רבות וטרם יצא לנו לעבוד יחד על פרויקט, זאת כמובן זכות גדולה שכן ניסיונו הוא אדיר וחלק גדול מאוד בידיעותיי על הצומח ובכלל בהשקפותיי על תרבות הגינון מקורה ממנו, אני לא ממציא את הגלגל וניתן למצוא לא מעט ממילותיי בדברים שעוזי עוד אמר לפני שנים, למשל כאן.

הדמיון הרב בהשקפה לא מצביע על אחדות דעים דבר שלטעמי רק מגביר את ההפריה, לי יש נטייה (יש שיגידו גנטית) לדרמה בארוקית (מופרזת?) עם שבירות צורניות ואילו עוזי ניחן ביד קלאסית הרמונית יציבה שמשרה ביטחון ושקט. ואם אקביל זאת לעבר אז העבודה שלנו דומה לאופי של שני אלו אולי (לא צנוע כמובן אבל רק כיוון קריאה):

ואיך זה מתרגם לגינה אתם שואלים? אהה! שאלה טובה ודיווחים בהמשך. בינתיים רק תמונה יפה מקיר הבטון שם בטרם חיפויו:

 

מלבד זאת עוד ארבעה עדכונים:

– אקולוג שראה את אחת מעבודותיי (בנס הרים) התרשם וביקש לנסות להעביר את התפיסה לכמה עיריות איתן הוא מקושר דרך עבודתו שלו, זהו פתח לשינוי בקנה מידה מאוד גדול וכמובן אתגר מקצועי עצום. בלי נדר נתחיל בניסוי פרלימנרי בכמה מוקדים ומשם נכבוש את העולם.

– תוכנית פיתוח הגן לתמ"א 38 עליה דיברתי אושרה ברובה, עבודות התשתית יחלו בעוד 3-4 שבועות כולל פיתוח שתי טרסות!

– בתל אביב שתי גינות גג נמצאות בתהליך הקמה, בקשר אליהן אכתוב בקרוב פוסט שיכלול גם צמחים גבוהים וצרים שזאת אחת הסוגיות הקשות ביותר לפיצוח ומגבילות בתחום הגינון בממדים קטנים, למי שיש רעיונות מוזמן לשתף כבר עכשיו.

– אני מזכיר לכל הקוראים שניתן לבקר בגן המנזר הבנדיקטיני באבו גוש בזמני הפתיחה הרגילים ולהתרשם באופן בלתי אמצעי משלל רעיונותיי הוספתי בראשית הבלוגינון דף חדש בשם זה עם מעט הסברים. בלי נדר בסתיו או באביב אתחיל לערוך שם סיורים מודרכים, כמובן שאעדכן.