נ"ד
אחת הבעיות המרכזיות בגינות הן טעויות עבר המשליכות על ההווה, מניתי לא מעט כאלו בפוסטים ישנים כגון הכנסת דשא קיקויו ('זיף נוצה חבויה') בוגנוויליה ועוד. לפעמים הטבע מסדר לנו יופי של פתרונות לפחות בתחום מה שמכונה "הנוי" למשל חדקונית הדקל האדומה שמכופפת בכוח את השוק לעבר הבנה שהדקלים למיניהם צרכים לעוף לכל הרוחות. אם לא ימצאו פתרון בטווח הנראה לעין אותה גחמה ילדותית של פנטזיה טרופית בלב המזרח התיכון של דקלים נטועים בשממות מדשאות תיעלם מהנוף. הבעיה האמיתית כמובן נטועה במטעי דקלי תמר מסחריים אבל זה כבר סיפור אחר.
בגינה בה התבקשתי לייעץ לפני מספר שבויות נצפו שלושה מוסקטרים שיחד עם שתילה צפופה של שאר החברים בגינה יצרו קושי ממשי בשתילות חדשות. הראשון נחשב עלם חמודות וגם אני הכנסתי אותו בעבר הרחוק לאחת מגינותי הוא אלמון הודי. מטפס שאינו נחשב אגרסיבי אך שורשיו מצמיחים סורים במרחק הולך וגובר ממקור השתילה ובתנאי טפטוף רחבים הוא יצא כמעט בכל נקודה בגינה וייהפך למטרד של ממש.
המוסקיטר השני היה קומלינה זקופה (Commelina communis) שיש גם שקוראים לו יהודי נודד והוא קשור למוסקיטר השלישי לילנית רב גונית בנסיבות השתילה הנפוצה שלו: הקלות הבלתי נסבלת של הגידול. כולם רוצים צמחים שקל לגדל, זה כמובן הדבר שמוכר כל שנה ריבוא רבבות של צמחי פקעת ובצל – שגר ושכח. אבל יש הבדל עצום בין נרקיסים ופרזיות או אפילו אלוורה (אלוי אמיתי) לצורך העניין שגם הוא אינו זקוק כמעט לדבר לבין שני המוסקטרים שיאכלו את הגינות אותם הם פוגשים בלי מלח. בגינה אחרת במכבים אותה שיקמתי לפני קרוב לשנה הקומלינה חזרה ועשתה שמות בצמחים החדשים, זוועה.
הלילנית הפכה לאופנה של ממש, מזריעה עצמה ומלהיבה ילדים בצבעיה המתחלפים כמו חולצות הנצנצים החדשות שהלב מתחלף בהן בין זהב לשחור. ממש יופי טופי. רק שמעבר למופע הטרופי שיכול גם להסתפק באפס השקיה היא מתפשטת כאש בבארות כווית לאחר פלישת ארה"ב. קטסטרופה. הנה מגינה זנוחה אותה צלמתי בשבוע שעבר:
אנא המנעו ממופעי פירוטכניקה שכאלו.
נ"ה
החלטתי לנסות את מה שאני חושב עליו כבר שנים: הכנסת חזזיות מן הבר אל הגינה. הבאתי מן היער את צבעונית הבוסתן ומפרשית מרושתת וכרכתי אותן על גזעי העצים הצעירים. קראתי לפעולה "אילוח חזזיות" למרות שאין מדובר באילוח לצורך מיקוריזה כמו בין פטריות לקטלבים. הן כרגע מרוססות פעמיים-שלוש ביום עם מי ברז רגילים בתקווה שהמלחים לא יהרגו אותם, אם לא אצליח אנסה במי גשם או מזגנים שהרי החזזיות הללו הן למעשה אפיפיטים כמו סחלבים ביערות הגשם. כתבתי עליהן פעם פוסט פה.
מסקנות בהמשך.
תמר זה סוג של דקל והוא מדברי. נראה לי שרוב הדקלים בארץ הם תמרים.
תמר הוא דקל טרופי, אכן נמצא במדבר אך רק במעיינות שם הוא מקבל "גשם" 365 ימים בשנה. קרא את הקישור בתוך הפוסט
הי נדב. אצלי על האלונים במשתלה, צומחות להן החזזיות בחדווה. אף פעם לא נתתי דעתי על מסלול הגעתן.
בוקר טוב עזרא, האם אתה משתמש בטפטוף בלבד או גם בהתזה? האם על כל האלונים הן צומחות או רק על האיטיים יותר?
היי נדב,
אצלי צומחות חזזיות על עצי אדר ברגר כבר כמה שנים. הגיעו ככה מהמשתלה.
נפלא! תודה, האם גם צבעונית הבוסתן?
אבינדב, נפלא לקריאה!
אתה גנן מוכשר (לפי התמונות, יש קבלות בשטח) עם ידע *מרשים ביותר* שאפילו בתואר ראשון ושני במדעי הצמח בעוניברסיטה לא משיגים… (אבל כן ידעו לחקור צמחים מולקולרית…).
בזכות הבלוג הנפלא שלך למדתי כבדרך אגב מהו הצמח המעיק והמציק הזה שנקטף, נמשך, נדרס, נעקר, ונחתך אינספור פעמים ועדיין ממשיך לחזור בעקשנות מעוררת הערצה ולהעיק בגינה בבית הוריי (אותה ה- Commelina communis שהזכרת).
תודה רבה על כתיבתך המלמדת והמשכילה 🙂
אם תורשה לי הערה – מנגנון התגובות בבלוג גרוע 🙂
הוא מיישר את הכתב לשמאל ואין תגובה קשורה לתגובה. ככה זה אצלי על המחשב, אני לא יודע איך זה נראה בכלומפונים.
אין לי מושג למה זה, אבל הייתי שמח לראות מנגנון תגובות ראוי.
אולי תוכל להיעזר פה:
http://www.hasolidit.com/%D7%90%D7%99%D7%9A-%D7%9C%D7%A4%D7%AA%D7%95%D7%97-%D7%91%D7%9C%D7%95%D7%92-%D7%9E%D7%90%D7%A4%D7%A1
שלום לביולוג. אני קצת חלש בענייני מחשב, יש לי חבר שעזר בהקמה ותחזוקת הבלוג ואשאל אותו.
תודה על המחמאות, זה נחמד לדעת שידיעותיי והשקפותיי שוות משהו, בתור מי שלא צלח 11 שנות לימוד ועזב מגמת ביולוגיה עוד בתחילתה.
תודה אבינדב, משעשע ומחכים! ובקשר ל 11 שנות הלימוד.. יש אימרה מפורסמת של מק טוויין: " מעולם לא איפשרתי לבית הספר למנוע את השכלתי"
הי אבינדב, שמחתי מאוד לגלות את הבלוג שלך! מאוד אוהב את הגישה והתובנות שלך!!
אני חובב גננות מזה שנתיים-שלוש (אך בעיקר בשנה האחרונה) עם גינה במרפסת – ככה שמנסה לנצל כל מ״ר של אדמה.
רציתי לשאול האם בכלים בהם יש צמחים מפותחים (בדרכם לשנת חורף) אפשר לשתול פרחי חורף?
הזרעתי:
אפונה ריחנית באדמה של גפן במחשבה שיטפס עליה (כ12 זרעים מתוכם כבר נבטו)
כובע הנזיר באדמה של יסמין ערבי ״סמבק״ (2 מתוכם כבר נבטו)
ואמנון ותמר באדמה של פיטנה צעירה
המערכת שורשים של היסמין כבר מילאה את הכלי כולו, והגפן גם לא רחוקה מזה..
האם מדובר בטעויות הווה שישפיעו על העתיד? (:
ואם אפשר הערה גם אני בענייני האתר – יהיה משמח ונוח אם תהיה אופציית ״חיפוש״ בבלוג..
תודה רבה רבה!!
שלום אלון, תודה רבה. כתבתי בעבר פוסט על עונתיים של חורף, אפשר למצוא זאת בחיפוש שנמצא מצד שמאל למעלה אך אחסוך לך הפעם ופשוט אכניס קישור. באופן כללי אני נמנע מעונתיים ובמיכלים כמובן שהדבר מורכב יותר משום שהוא כולל תחרות שורשים קשה שכן לצמחים אין לאן "לברוח". אבל אם יש דישון או כמות הומוס רבה יתכן שהדבר יצליח, אך אני לא מאמין שבאותה עוצמה/קצב/גודל של שתילה בכלי חדש. אשמח לשמוע פה תובנות.
הי אבינדב! תודה על התשובה. אחרי שקראתי את הפוסט על העונתיים מבין את ההימנעות.
אשמח אם יש לך רעיונות איך ״לסבלט״ את המקום של הצמחים האלה בזמן שהם ישנים חורף (אבל אולי זו מחשבה עקומה?).
האמת שאני אכן משתדל להקפיד על קומפוסט והומוס מדי כמה שבועות. בינתיים השתילות הצעירות האלה צומחות. אעדכן בהמשך!
ומילה אחרונה בנוגע ל׳חיפוש׳ – לא מצאתי כזה (גם לא מצד שמאל למעלה). מוזר ):
תודה רבה רבה!