לאחר שהפוסט הקודם על האילנתה עורר מעט הדים, חזרתי לנושא. תשומת לב רבה יותר כאשר העץ כבר מלבלב מראה שהמצב בהחלט חמור בהרבה ממה שכתבתי ואכן יתכן שנקודת האל-חזור עברה כבר לפני שנים רבות. בירושלים בלבד ישנם אלפים רבים, אולי רבבות של עצים בוגרים ונופה עומד להשתנות באופן דרמטי ביותר בתוך עשר עד עשרים שנים. בטווח הרחוק נראה שהאילנתה תביא למחיקה של מרבית השיחים והעצים, אפילו הגדולים שבהם – בנוף העירוני.
המצב היום אינו דומה כלל למצב אשר שרר רק לפני עשר שנים אז להערכתי מספר האילנתות הבוגרות לא עמד על חמישה אחוזים ממספרם כיום. יכולתנו להביא לשינוי במצב נראית קלושה ביותר ללא תקציבי ענק לאורך שנים. לביסוס משפטים אלו אני מצרף את התמונות הבאות, יש לזכור שקצב ההתפשטות של העץ באיזורים מופרעים (וכל ירושלים בהגדרה היא איזור מופרע לא רק פוליטית/מדינית/דתית אלה גם כקרקע) הינו ברדיוס של מאה מטר בקרוב מצמח האם (לזרעים כנפונים קטנים והם נסחפים בגשם וברוח) העץ מגיע לעשרה מטרים ובגרות מינית תוך 4-6 שנים מהנביטה, מספר הזרעים הנובטים בכל שנה הוא עשרות עד מאות, שטח כיסוי הצמרת בבגרותו לאחר עשרים שנים בלבד הוא קרוב למאה וחמישים מטרים וגובהו הסופי גם לאחר עשרים שנים הוא חמש עשרה מטרים. יש להבין שזה צמח פולשני השונה באופן מהותי מכל הצמחים הפולשנים אותם הכרנו כגון איזדרכת, שיטה מכחילה או אורן ירושלים, אומנם הוא אינו מאיים באופן ישיר על החורש הטבעי אך את הנוף העירוני הוא לא רק מפר אלה דורס בצורה חסרת תקדים, מה שאנו רואים כעת אינו אלה קצה הקרחון וגם הוא אם רק פוקחים עיניים פוגע קשות כבר היום.
האם עלינו להאבק על הגינון (הציבורי והפרטי כחטיבה אחת, אין יכולת להפריד את הסקציות בנוגע לאילנתה)? זאת שאלה כבדת משקל משום שמעורבים בה לא רק תקציבים ציבוריים אלה גם שימוש בחומרים רעילים והשקפות עולם שונות.
השינויים שאנו מבצעים בטבע הם לעיתים בעלי משקל עצום, היעלמות מיני בעלי חיים וצמחיה בשל פעילות האדם הינם נושא שעומד על סדר היום הציבורי מזה עשרות שנים, אולם האילנתה אינה נופלת בסקציה זאת משום שהשפעתה העצומה היא כבר בנוף אשר שונה לחלוטין על ידי האדם, ומידת השליטה בו עדין נתונה בספק.
אני חושב שחשוב לציין שבין המילה "אבולוציה" לבין התהליכים הללו יש קשר רופף בערך כמו הקשר שבין ביצה לכדור סל (שניהם מעוגלים), אותם הסברים ש"החזק" או "המתאים" שורד ולכן יש "לתת לטבע לעשות את שלו" מקורם בהבנה שטחית ביותר של אותה מילה וכן של תפקידנו על האדמה הזאת, גישה כזאת מכשירה למעשה כל פעולה אנושית מתוך גישה פטליסטית ילדותית במסווה אינטלקטואלי-מדעי, בין אם היא מגיעה מן הצד ה"אבולוציוני" או ה"בריאתני" (ואינני גוזר גזרה שווה בין הבלי הבריאתנות לאבולוציה אלה לגישה המכשירה למעשה את הנצחת הסטטוס האנושי והברוטליות חסרת הגבולות הנכפית מכך)
-
אילנתה בלוטית בתיאטרון ירושלים - שש אילנתות שצמחו בתוך אדניות, רק חצי מגודלן הסופי.
- אפשר לדמיין את ההמשך עוד שבע שנים, הרס תשתיות.
- אלון ארוך עוקצים וגזירת הגורל שלו.
- אילנתה מגיחה מאלת המסטיק בגובה מטר וחצי, שליטה ללא עוררין תנוון את כלל השיחיות בעיר בתוך דור אחד.
- מראה אופייני ברחובות ירושלים, יש בודאי כבר מאות אלפים כאלו.
- גורלו נחרץ, כליל החורש מת מהלך.
- הרס הגינון הציבורי בתוך חמש-עשרה עד עשרים שנים. ורד אייסברג על רקע סיומו.
- האפלה מוחלטת על שיחיות, דולב ואילנתה, הימני מתוכנן.
- כך זה מתחיל, חודש לנביטה
תודה. הבלוג מרתק, בתור חובב גינון והיסטוריה, אני מפיק ממנו הנאה רבה.
אגב אילנתה בלוטית, יש לציין כי יש לה ריח חריף שבעיני הוא דוחה למדי, ומעניין כי בסין הוא מכונה "עץ החיים" ומשמש ברפואה המסורתית כמו גם להאכלת העש Samia cynthia ,המפיק משי מאיכות "ירודה". בארה"ב העץ מכונה לעיתים "דקל גטו" בשל תכונותיו.
שוב תודה
נעם
אבינדב שלום!
גם אני עוקב אחרי האילנתה, בעיקר בירושלים ובעין כרם כבר שנים, ואני מסכים מאוד עם תצפיותך, אבל רוצה לחדד נקודה מסוימת.
האילנתה הבלוטית, כפי שציינת, לא מצליחה להדחק אל הצמחיה הטבעית, ואפילו לא לבתות שעובדו בעבר כדוגמת הטראסות המקיפות את ערוץ האילנתות בעין כרם. מאידך, בכל גינה או שטח מופר מוצאת האילנתה כר רך לנביטה. ישנו הבדל משמעותי בין שטח מופר/מופרע לבין גינה מסודרת ומטופלת. על אף אי הנוחות הקשורה בניכוש האילנתות, אני לא חושב ששטח שמטופל באופן קבוע, עם יד מכוונת ואף ללא רעלים, יפול קורבן להשתלטות של אילנתות, ונופו ישתנה באופן ניכר. מאידך, שטחים מופרים שאינם מטופלים, כבר הפכו ויוסיפו להפוך לאיים של אילנתות אלימות.
מבחינתי האילנתה היא אולי סוג של דגל המתריע מפני הפגיעה בשטח טבעי, ומתריס בפני מי שפוגע בסדר הבראשיתי, שצפויות לו עוד הפתעות ובעתיד השטח שבו הוא פגע יזכור ויזכיר לו את החרפה שבהריסת מרקם החיים הראשוני.
ולשאלה מקצועית –
הראית שהאילנתות גדלות מתוך אלות מסטיק. האם מצאת סוג של צמח שמצליח להתחרות ביעילות בתוקפנות שלהן?
תודה,
אודי
שלום אודי
האבחנה שלך היא נכונה אך מעטות הן הגינות שימצא בהם אדם מסור כמוך לניקוש אילנתות, בחלקים גדולים במרכז ירושלים הגינות הן "סחורה פגומה" בלתי שמישות, אזורים שלמים שהיו בהצללה חלקית מתוך תכנון עם עצי פרי ונוי הפכו לסבך אילנתות מוצל לחלוטין, כאשר גינה מזריעה את גינת השכן, התמונה מן הן בניות ממחישה זאת היטב, עד לפני חמש שש שנים היו שם שיחים פורחים מתוכננים ומתוחזקים והיום פשוט אין, זאת מגמה היפרבולית ולא לינארית, המכפלות וקצב ההתפשטות והגידול אינם נתפסים.
עד היום לא ראיתי כל צמח שיכול להגביל את האילנתה, היא יוצאת מתוך סבך צפוף של אוג חרוק בגובה של למעלה משני מטרים, וכמובן דרך זייתים, שקדיות ושאר עצי נוי.
שלום אבינדב
חיפשתי איך לעצור את האילנתות שצומחות לי בכל מקום בגינה ומצאתי את הפוסט הזה, מרתק זאת לא מילה!!.
עכשיו אני יודעת הרבה יותר על העץ המעצבן הזה אך עדיין לא הצלחתי לגבש כל פתרון לבעיה.
ניסיתי לנקש אך זאת הייתה טעות.
מכיר עוד פתרון שאפשר לנסות לפי הפתרון הכימי?
תודה דפנה
גם אני לא מצליח לעצור את האילנתות בגינה ,ניסיתי לפצוע את הגבעול ולמרוח ראונדאפ מרוכז ,אך השורשים מתפרצים ממקום אחר .
האם יש פתרון ??
תודה מנשה
למיטב ידיעתי גרלון בלבד, את הצעירים ניתן לעקור.
אילתנה בלוטית:
איך מתמודדים עם הבעיה?
האם קיים אירגון הלוקח על עצמו המשימה?
האם דיווח על מיקום " התפרצות המחלה" יסייע?
שלום יוסי, אין עדיין כל מנגנון שקם על מנת לטפל בכך. אני מקווה שהיום המיוחל לא יאחר לבוא.
שלום אבינדב,
גם אנחנו מנפגעי האילנטה בירושלים. האם האילנתה נובטת גם תחת צל כבד?