פעמוניות בגינה ואפליקציית מד אור לצמחי בית: חובת שיתוף למען האנושות!

בשנתיים האחרונות התחלתי להכניס לגינות מינים שונים של פעמונית. כפי שכתבתי בפוסט הקודם הגינות שלי משתנות, אך פעמונית הוא צמח מעט מטעה. בדרך כלל אנחנו מייחסים לו השקיה מרובה ואף מרובה מאוד. במקרה של פעמונית הדורה שהוא צמח בר מקומי בסכנת הכחדה וניתן למצאו במשתלות הדבר באמת נכון, הוא זקוק למנות השקיה קרובות ביותר שכן במקור הוא גדל במעונות לחים אך לא כל המינים כך ומתוך הניסיון הקצר שלי בהצמאתן מסתבר שהן עמידות לא רע למרווחי השקיה נרחבים במיוחד אם הקרקע עמוקה מספיק לשורשים להתחפר מטה מטה. יש בארץ 14 מיני בר נוספים, יתכן שניתן להכניס לגינון עוד מינים מקומיים כמו פעמונית דמשקאית. מינים רבים מאוד של פעמוניות גדלים סביב הים התיכון ובדרום אירופה זהו צמח שלעתים קרובות מושך את תשומת ליבנו: יש דבר מה מרומם בעדינותו ובצבעיו התכולים לפי רוב.

בגינה אצלי בבניין שתלתי חמישה מינים שעושים רושם טוב עד כה:

הראשונה אותה שתלתי בכל המפנים מזרח/דרום/מערב/צפון מצל מלא לגמרי ועד שמש יוקדת היא פעמונית פורטושלג (Campanula portenschlagiana) צריך לזכור שהגינה שלי נמצאת תחת הר הרצל ולא במישור החוף אבל באקלים של ההר אין לה בעיה לעשות מעבר מלא משמש לצל. היא מתפשטת בקצב  בינוני, בעזרת קנה שורש זוחל. אם אנסה לכמת זאת במרחקים אז צמח שנשתל בקוטר 10 ס"מ לאחר שנה יגיע ל30-50 ס"מ קוטר, ככול שיש לו יותר אור כך קצב הצימוח מהיר יותר. הגובה אינו אחיד לגמרי והוא גם תלוי משתנים של אור והשקיה. בין 12-16 ס"מ אבל בפריחה הוא יכול לעבור גם את ה20. פריחת האביב שלו ארוכה מאוד ומרשימה ביותר, כריות תכולות ממלאות את הגינה וממשיכות לטפטף גם בקיץ ואף מתגברות מעט לקראת הסתיו. זהו צמח חסון ביותר עם קנה שורש זוחל ועמידות גם בהצמאות לאחר פיתוח בית השורשים. מומלץ מאוד. במישור החוף ובשפלה עומד מחצי צל עד צל.

פעמונית נוספת שהיה בה קצת חוסרים ועכשיו שוב ניתנת להשגה היא פעמונית פושרסקי (Campanula poscharskyana) היא פורחת מאוחר יותר מפורטושלג יותר לכיוון הקיץ ומעט גבוהה יותר (20 ס"מ פלוס), הפרח עצמו בהיר יותר עם לוע פנימי לבן, ניסיתי לשתול כמה כאלו במשמר השבעה בקיץ ונראה מה יהיה שם. היא מתקשה יותר אצלי בשמש מלאה (צריבת עלים) ונראית טוב יותר ככול שיש יותר הצללה. נראה שגם יכולה להעמיק שורש ולעבור הצמאות וכנראה גם מתרחבת מהר יותר מפורטושלג.

גל ישראלי מעיד ששתיהן מאריכות שנים.

פעמונית חדשה לגמרי ששתלתי לאחרונה היא פעמונית טקשימנה (Campanula takesimana) מין זה מקורו בקוריאה נעה מהר יחסית תחת האדמה ומוציאה עלים 15-20 ס"מ מהמקור בלי בעיה, יתכן שהיא אגרסיבית וצריך להיות זהיר איתה. נראה שעוברת בלי בעיה טווחי הצמאה של 7-10 ימים בקרקע כבדה. יתכן שאחרי שנה או שנתיים גם 14 יום. הצמח עושה רושם עד כה כחסון ביותר אצלי בירושלים גם בקרינה חזקה אם כי לא ניסיתי אותו במפנה דרומי גלוי לגמרי. כמובן שבצל וחצי צל הוא רץ חופשי. בינתיים לא עולה לגובה אבל ממה שקראתי הוא יכול להגיע ל30-45 ס"מ אך יתכן שמדובר בגובה הפריחה ולא גובה העלווה שנראית עד כה דחוסה על פני הקרקע 15-20 ס"מ. טרם צפיתי בפריחה, בגוגל זה נראה מאוד מרשים. כך זה בינתיים רץ אצלי בקטע אחד מתוך שלושה ששתלתי (גם במשמר השבעה ניסיתי תוצאות בהמשך):

על פעמונית 'פינק אוקטיפוס' ('Campanula 'Pink Octopus) כתבתי כבר בינואר קצת, בינתיים הגינה אצלי לא עברה ל14 יום בין השקיה להשקיה בשיא הקיץ בגלל שתילה של צמחים חדשים בחודשים האחרונים והיא מושקית עתה פעם בשבוע אבל הפינק אוקטיפוס כצפוי עוברת זאת בקלילות בלי להניד עפעף. קראתי שבטקסס בגינות צל יובשניות היא משמשת כצמח כיסוי. אם נכון הדבר הרי שמדובר בשוס. היא פרחה יפה בתחילת הקיץ אבל החמצתי לצלם אותה אז!!! מידי פעם יש עוד ספיחי פריחה קטנים, הנה אחד מעכשיו, לא באמת מייצג את ההוד הביזארי של השיא:

המין האחרון הוא פעמונית ססגונית  (Campanula versicolor) שמראהו ללא פריחה מאוד משונה, משהו מעט פרועה ושרועה בכיוונים שונים ומשונים. גבעול הפריחה עם עלים הוא מאוד ארוך אך לא זקוף, מרביתו מזדחל על הקרקע ורק סופה עולה מעלה. אני חושב שהיא מתאימה בעיקר לחצי צל ולא לשמש מלאה או לצל מלא. שתלתי אותה לפני שנתיים בגינה אחרת בצל מלא והיא נכשלה שם כישלון חרוץ אבל השנה אצלי היא הגיחה תחת צמחיה שכיסתה חלקים רבים ממנה ופורחת באופן מרהיב עתה ממש: הפרחים מאוד מאוד גדולים למעלה מ5 ס"מ קוטר. אם אני זוכר נכון אז ניתן לשתול גם זן מבורר בלבן וגם בכחול.

באופן כללי פעמוניות רבות קלות מאוד לריבוי עצמי בגינה. בגלל אופן גדילתן בעזרת שורש זוחל ניתן פשוט לקחת גושים מהסתיו ועד האביב המוקדם ולהעביר אותן ברחבי הגינה.

חוץ מזה אני רוצה להריץ את הפרויקט הבא: אנא הצטיידו במכשיר הסמרטפון שלכם באפליקציה למדידת אור – (lux meter), יש רבות כאלו. בכל מצלמה היום כמובן יש חיישן המודד את האור באופן אוטומטי. האפליקציה שתורידו מפעילה רק את החיישן ונותנת לכם נתונים מדוייקים של תאורה. אם תדעו בצמחי הבית שלכם את כמות האור המדויקת (בוקר צהריים ערב) ניתן יהיה לשתף עם המשתלות שירימו את הכפפה ויציינו על הצמחים את כמות האור הנדרשת. בניגוד לצמחים לשמש/חצי צל/צל הנשתלים בגינה שם האינטואיציה והניסיון עובדים היטב (למרות שגם שם ניתן לדייק עם האפליקציה) בצמחי בית המשימה קשה בהרבה. שני הפרמטרים העיקריים במוות של צמחי בית הם עודף השקיה ואור חלש או רב מידי. השימוש באפליקציה ושיתוף המידע יכול לדייק ברמה מאוד גבוהה, הנה כמה דוגמאות מביתי שלי:

הודעתי כבר על הדבר לשתילי הר, הרימו את הכפפה, יצרנים, משתלות, חובבי צמחים. פעלו לשלוח נתונים למסד חופשי ונעשה את העולם לירוק יותר!