ניסוי הדשנים הגדול! דישון לגינה – אורגני / כימי / ואיזה? ועוד כמה וכמה נושאים

 

• דישון לגינה

אני תוהה איך הצמחים שורדים פה את יולי אוגוסט, המוח שלי התייבש לגמרי וזה עוד עם כובע וצל. אבל חודשים של שתיקה חייבים להיגמר בשלב זה או אחר אז נלך על הזה.
קשה לתמצת את כל מה שהעין רשמה והמוח עיבד, אבל ננסה לתת כמה דגשים, הראשון שבהם ואולי החשוב מכולם הוא הניסוי שעומד להתרחש בדישון אורגני באופן מדויק ומה שמכונה בעגה הרווחת: מדעי. כתבתי לפני שנה וחצי בערך שהתחלתי להכניס לגינות משאבות דישון, זאת על אף כמות הקומפוסט הכבירה אותה אני מכניס דרך קבע לגינות: 75 ליטר למ"ר. התחלתי עם KF-30 וSERFICO של חברת VGI וכתבתי שהרגשתי שהצמחים פתחו מבערים וקצב הצמיחה טס. לאחר שנה התחלתי לנסות עוד כמה אפשרויות אצלי בגינה, גם הומוס נוזלי "אמזונס" וגם EM האורגנים שניהם ועוד שני דשנים שאחד מהם כותב על עצמו "אורגני" אך לא הצלחתי למצוא סימוכין לכך ועוד דשן אחד סטנדרטי לגמרי מבית זיקוק כימי. לאחר חצי שנה מצאתי עצמי תוהה ביני וביני מה אני יכול לראות לדעת ולהרגיש באופן וודאי ולא כאפקט פלצבו. שוחחתי עם בעלי מקצוע אחדים ולבסוף הבנתי שבניגוד לתחום החקלאות שם ניסויים בקנה מידה רציני הם דבר שבשגרה על מנת להביא לדיוק מירבי והעלאת תפוקת היבול (צמחים שונים מקבלים מינוני דישון שונים לגמרי בהרכבים שונים ובתקופות שונות בשנה) בגינון שם "היבול" הוא פריחה, צמיחה ועמידות אותו הרכב דישון תקף לעשרות, מאות ואלפי מיני צמחים שונים בבת אחת. ולכן מדובר על משרע –  ר ח ב    מ א ו ד  –  של "אפקטיביות" ניסויים כאלו לכן אינם דבר שבשגרה והחלטתי להרים את הכפפה.
במשמר השבעה נשתלו באוגוסט 2018 מאות צמחים, רבים מהם בחזרות שונות בטבעות בטון, למעלה מ300 טבעות במגוון תנאי תאורה. כולם עם אותה תשתית אדמה וקומפוסט גם שם כמו בגינתי הכנסתי מערכת דישון עם KF-30 וSERFICO במשך קרוב לשנה שלמה הגינה רצה באופן נפלא. היות וההשקיה שם מחולקת לחמישה קווים נפרדים אני עומד לחבר להם ארבע משאבות דישון שונות (קו אחד ישאר לבקרה ללא כל דישון). הדשנים בהם אני מתכוון להשתמש ולבחון יהיו:

 kf 30 של VGI ישראל 

הומוס אמזונס של קיינה  

EM יבולים של EM-הארץ

וכן דישון כימי מוכר וסטנדרטי אקוגן perfect של ELGO

הייתי שמח להכניס עוד חברות לניסוי אך נגמרו לי קווי ההשקיה, בכל מקרה קצרה היריעה מלספר על כל אחד מן החומרים הללו, אנשי השיווק המצוינים מפליאים ביתרונות של כל מוצר וקשה מאוד להפריך דבר וחצי דבר מפלאים אלו, חיידקים, פעילות מיקרוארגניזמים, כימיקלים, הולכת חומרים, המלחת הקרקע, ועוד ועוד. שמעתי הסברים שהשתרעו מפיזיקה קוונטית דרך מיקרוביולוגיה ועד סיאוב ממשלתי וכוחות תאגידיים, כל כך הרבה פרמטרים שונים שערפלו כבר את חושי.
כל הגינה תתועד בצילום, תימדד ותסומן, פעם בשישה שבועות יהיה יום ביקורת ומדידות אשר יכנסו לגיליון אקסל. יצוינו קצב הצמיחה, עוצמת פריחה בצמחים מקבילים ומחלות ומזיקים וכולי וכולי וכולי.

צריך גם שוב לחדד שנקודת הפתיחה של 75 ליטר קומפוסט למ"ר היא כבירה ומרבית הגינות אותן תיכננתי שהוקמו ב10-15 השנים האחרונות לא היו איטיות בצמיחתן או שהיה ניתן לומר שחסרה להן פריחה, מראש הן היו מפוצצות בכל טוב ולכן זאת באמת שאלה כמה עוד אפשר לטפס באמצעות דישון כזה או אחר וגם שאנחנו רחוק, מאוד רחוק מכל דבר שקשור למילה "טבע" הגינות שלנו נעשו לאחר השחתה מוחלטת של אותו מונח, הן נוצרו תוך כדי שיסוע המרחב שתי וערב על ידי טרקטורים ומשאיות, שימוש בדלקי מאובנים בכמויות עתק, שינוע אדמה, אבן ואין ספור חומרים ממקום למקום, הנחת צנרת פולימרית וכן הלאה והלאה. "טבע" זה לא. וגם לזכור כי במקום צמחיתם הטבעי של מרבית הצמחים בהם אני עושה שימוש האדמה ענייה מאוד בחומרי דישון, אדמה אשר רוחשת פעילות רק 3-4 חודשים בשנה בחודשי החורף נוטה להיות ענייה בחומרי הזנה.

וזה המקום לווידוי שבהתלהבותי חסרת הגבולות הצפתי את הגינה בדשנים הללו במינונים הולכים וגוברים וגם בשילובים שונים, השיא היה 150% מעבר להמלצת הייצרנים (איפה האימוג'י של המכה בראש?) מה שגרם באופן כמעט מיידי לתמותה של צתרה ורודה נפלאה והתנוונות של מחצית שלהבית ופגיעה קשה בעלים של צמחים רבים בגינה, שטפתי היטב את הגינה כולה לעומק והיא התאוששה אך הטראומה נרשמה. כמו כן דישנתי כך גם את התאנה בבית  ומכאן אני מניח שניתן להאשים אותי באחד מעברות ההמתה החדשות מבית היוצר של פרקליטות המדינה (רצח תוך ניצול טעות מכוון של הזולת ללא מרמה אך עם גלגול עיניים). היא היתה כבר כל כך יפה ובשעות הערב של הקיץ שהשמש שוקעת הרחק במערב היו מספר דקות בהן הייתי רואה אותה ממש כמו הזימון של מַתַּי בן חלפי שצייר קאראווג'ו אני מציע שתלמדו מטיפשותו של בעל הניסיון. בניסוי המבוקר לא נסטה בפסיק מהכמות המומלצת הרשומה לכל חומר וחומר כמובן. הנה התאנה זצ"ל וקאראווג'ו:

הנתונים יוזרמו לגליונות אקסל ואני מקווה שנוכל להבחין בהבדלים שונים בטח ובטח בין קבוצת הביקורת חסרת הדישון לשאר החלקים.
את התהליך הטכני ינהל יאיר פקר שזה הזמן גם לציין כי הוא פתח משתלה שמשלימה את מרבית החוסרים שלא מצאו בית בעקבות סגירת נטף וצריכים אקלים קר לריבוי, כמו קריה יפנית – ראו בהמשך אודותיה.

רגע לפני שנמשיך איברהים מעלוף שוב והפעם True Sorry.  איזו גאונות. הקישור ראשון לספוטיפי, קישור שני ביו-טיוב. כמה מוזיקה יכולה להיות יפה:

https://open.spotify.com/track/5EzGOkUwkRUXYAyvjlEHah

• אזליאה אינדיקה פורמוזה

כמה ציוני דרך בתחום אזליאה אינדיקה פורמוזה: ראשית בשתילה באדמה יש פער משמעותי בין שתילה בחמרה באזור המרכז לבין אדמה כבדה בהר, ללא ספק טוב להן יותר בהר, יתכן שנדרשת הרבה יותר השקיה בקרקעות חוליות ממה שנתתי ובטח הקפדה יתרה על דישון חומצי שנראה פחות בעייתי בקרקעות כבדות. כמו כן בטרה רוסה הן אינן משרישות לעומק כמרבית הצמחים איתם אני עובד, למעלה משנה לשתילתן ואני נאלץ להשקות ידנית פעם עד פעמיים בכדי לגשר על פער ההשקיות שמרבית הגינה שנשתלה לפני שנתיים וחצי כבר עשתה (אחת לעשרה ימים), צמחים נוספים שנשתלו לפני שנה כבר הדביקו את הפער ללא קושי. הן גדלות יפה מאוד אם כי בקצב איטי של 15-20 ס"מ בשנה גם לכך יתרון למי שלא חובב גיזומים. אך אני מתקשה כבר להתאפק לראות את הפריחה בסוף החורף הקרוב שתהיה כפולה ומכופלת על כל הפיצולים החדשים שצמחו ויש רבים כאלו.

הורי שחזרו מאיטליה בסוף יוני נסעו במיוחד בשבילי למדרגות הספרדיות ברומא בגל החום הנורא ומצאו אותן מיותמות מכל עציץ. כל המחזה הוא לא יותר מספקטקל של ברודווי, מכניסים ומוציאים עציצים מחממות קרוב למאה שנים, היה אפשר לעשות זאת עם כל צמח וצמח כמעט. מלכודת לתיירים. הנה:

למי ששכח זאת התמונה שאריאל הירשפלד שלח לי בסוף אפריל, יחי ההבדל:

עדיין בירושלים שוב מדדתי את הזמנים בהם אצלי הן היו חשופות לשמש והחשופות ביותר קיבלו ביוני 7-8 שעות בזמנים החמים ביותר של היום כלומר מ10-11 ועד 17-18, זה לא 9 שעות כפי שחשבתי אבל זה הרבה. אני למדתי לחבב מאוד את השיח הזה ומקווה רק שבקיץ הבא הם יוכלו לעבור למרווחי ההשקיה של כל שאר הצמחים.

• בוהיניה נטלנסיס

צמח חדש ומאוד מאוד מעניין הוא בוהיניה נטלנסיס – Bauhinia natalensis זהוא שיח נשיר שמגיע בעיקר מהחלק המזרחי של דרום אפריקה, גובה 2-2.5 מטר ורוחב דומה כלומר קטנה בהרבה מהמוכרת ביותר במשפחה: בוהיניה גלפינית שמגיע ל3-4 גובה ו5-6 רוחב או בוהיניה לבידה בגובה וברוחב של 3-4 מטרים אך באמת שתיהן מצריכות גינות גדולות מאוד. כנראה שככול שמשקים אותה פחות (אחרי התבססות!!!) כך היא פורחת יותר ובינתיים אני רואה אותה פורחת הרבה בגינה שרק נשתלה ברמת רזיאל כמו אחיותיה היא חובבת שמש וככול שמרבים הרי זה משובח.

הנה תמונה:

• קריה יפנית במישור החוף

בשדי חמד מצליח יפה כבר שנה שניה קריה יפנית 'פרח מלא', כנסתי אותו גם לתמרת בשנה שעברה ולמשמר השבעה ואולי לעוד גינות מרכז שכבר איני זוכר, הוזהרתי בעבר (ולא אחשוף ממי) שלא לנסות אותו במרכז כי הוא יתנוון, כמו תמיד לא הקשבתי ובינתיים הוא עושה רושם מצויין, צריך להקפיד הקפדה גדולה על תנאי הצללה טובים, בירושלים אפשר לשתול גם בשמש מלאה כמובן ועד צל מלא אך ממה שנראה כרגע הוא ממש מצליח היטב. הנה תמונה מיולי שם:

קריה יפנית הוא שיח נפלא, גדל מקנה שורש זוחל וגם משריש במגע הענפים באדמה, עמיד לתחרות שורשים קשה ביותר, אם תשתלו אותו יחד עם עצים במרחק של 50-100 ס"מ מהגזע סביר שתמצאו אותו שם משגשג גם עוד עשרים שנים אני לא כולל בקטגוריה פיקוס בנגלי אבל עם עצים "נורמליים" בגודל בינוני-קטן עם מערכת שורשים לא תוקפנית הוא יסתדר מצויין, נניח כליל החורש/קנדי, לגרסטרמיות, ספיון השעווה, אלון התולע וכולי
היא צומחת די מהר, שתיל קטן שמגיע בנפח ליטר מתרומם בעונה למעלה ממטר ומתרחב באופן דומה, לאחר שנתיים הוא כבר ממלא מטר ומחצית בגובה וברוחב אך ממש מסתעף וממלא חלל, בבגרותו הוא יכול לעלות גם למעלה מזה עד קרוב לשני מטרים, הפריחה שלו כמובן מרהיבה לגמרי על רקע הענפים הערומים, היא קצרה בשיאה שנמשכת שלושה-ארבעה שבועות אך אם סופרים את ההתחלה ועד הסוף ממש בתוך האביב זה קרוב יותר לחודשיים, מלבד זאת פה ושם עוד מטפטפים פרחים גם בקיץ ובסתיו. הנה צילום ממרץ של צמח בן שנה וחצי בערך בגינתי, השנה זה כבר יהיה ליגה אחרת וזיקוקין די-נור אמיתיים:

• חרציתן מאפיר אינו צמח כיסוי

במבשרת צילמתי חרציתן מאפיר סימה קגן כתבה עליו לפני זמן רב כי הוא צמח כיסוי אשר מתרחב לשני מטר ועולה לגובה חצי מטר. המפ. אז זהו שלא: כבר זמן רב שאני רוצה לומר עליו שזה אינו צמח כיסוי, גם בשתילי הר הוא מצוי בחברת צמחי הכיסוי. במעלה החמישה שני שיחים כאלו שנשתלו לפני שש שנים כבר עלו לגובה של למעלה ממטר והנה דוגמה לאחד שעלה למעלה משני מטרים! אני לוקח איתי לכל מקום את מטר המדידה החמוד שלי שמשמש אותי למדידות הפסיכוטיות שלי. והנה הוא הצדיק עצמו. כמובן שניתן לטעון שאפשר פעם בשנתיים שלוש לבוא עם חרמש מוטורי ולכסח לו את הצורה. נכון, בטח, ממש כמו את החמאס בעזה והטליבאן באפגניסטן. מה שלא ילך בכוח ילך בעוד יותר כוח. יופי של מערכת הפעלה לחיים. שימו לב לשתי התמונות של שני שיחים שם ברחוב החושן מבשרת ציון למי שרוצה להתרשם מקרוב. מעגל התנועה אשר בקצה:

שימו לב לצורה המכוערת שנוצרה בשל מיקום השתילה הראשוני מטר מהקצה בערך והגידול היה אנוס להיגזם לאיזו חללית אווירודינמית הפונה לצד שמאל של התמונה. השיח הזה נמדד וגובהו כאמור שני מטר אך בתמונה הבאה של החרציתן הוא אף גבוה יותר:

• פארקלט ירושלים

עריית ירושלים הציבה בחורף מתחמי מנוחה בתלפיות שמשכו את תשומת ליבי שמם פארקלט וההגדרה הרשומה היא "פארק אורבני נייד" אלו עשויים ממכולות פינוי עם התאמות להצללות, ישיבה וצמחיה. רעיון שנשמע חמוד אך כרגיל מה שנראה יפה לרבע שעה הופך לשממה כאשר השמש יוקדת ותערובת הלחות במצע הכבול מתאדה כמו שתיית מנדטים של הליכוד וכחול לבן בקשית ערב הבחירות. כך נראו שניים כאלו באפריל:

והנה כך זה כבר נראה בקיץ, האמינו לי זה לא ישתפר, רק יחזור על עצמו בהוצאות שנתיות של מחלקת הגינון מדצמבר עד מאי בריטואל חסר חן לא פרויקט זול במיוחד יש לציין:

שבוע לבחירות. עד פה.