אזליאה אינדיקה – לא מה שחשבתי (וגם אתם)

במסגרת חציית הקווים הפוליטיים, הצביעות והאופורטוניזם הגנני שלי התחלתי להשתמש במין אזליאה 'אינדיקה פורמוזה'  ('Azalea-  Indica hybrids 'Formosa) אלו שיחי מכלוא שנוצרו לפני למעלה משלוש מאות שנים וככול הנראה על אף שמם מוצאם דווקא ביפן.  יצא להם מוניטין של שיחים מפונקים (דורשי קרקע חומצית כמו רבים ממשפחת האברשיים), עדינים ועתירי מים. זאת ועוד; הם נחשבים לרגישים מאוד לשמש מלאה ואפילו למעט פחות מזה מכך, תכף נתייחס להפרכת המיתוסים האורבניים הללו.

בניכר ניתן למצוא מלבד הזן Formosa בצבע המג'נטה גם זנים רבים של המכלוא כגון George Lindley Tabor שהוא בהיר יותר או Mrs G.G. Gerbing בלבן ויש עוד רבים, גם בצבע, גם במכפלות עלי הכותרת, גם בגדלים.

בזמן שעבדתי על הגינה בשדי חמד לפני שנה וחצי בעל הבית צילם לי תמונות מאירופה של אזילאות ושאל אותי עליו. כמו כל בור ועם הארץ הסתייגתי וטענתי את כל טענות המוניטין הידועות ועוד הרחבתי שגודל הפרח והשפה אינה שפת המקום. רק התעקשותו הובילה אותי להטעין דלי על משאית המשלוח והסוף נמצא בשורות אלו בינתיים.

מאז ניסיתי אותה בעוד מספר גינות חדשות. גם במרכז וגם בירושלים.

גל משתילי הר העיד בקיץ שבמשאבי שדה שבנגב הגנן שלהם הכניס אותה לפינה מוצלת והיא מקבלת פעם בשבוע השקיה, כאשר הוא סיפר לי זאת זה היה נדמה כחדשה מסעירה, הדבר עודד אותי לנבור הלאה ומסתבר מקריאה במרשתת שיש מספר עדויות שהשיח יכול להשריש לעומק רב ולעמוד בהצמאות לאחר התבססות. כל אלו הובילו אותי למספר ניסיונות גם בתנאי תאורה שונים. באזור ההר עד כה שתלתי אותה והיא עברה את הקיץ הנוכחי במספר פוזיציות כאשר בגינתי יש שבעה שתילים (!) משעתיים שמש של בוקר, דרך 4 שעות שמש צהריים ו4 שעות שמש אחר הצהריים ועוד קומבינציות דומות ועד לזאת החשופה ביותר אשר מקבלת 8-9 שעות שמש ישירה מלקראת הצהריים ועד שקיעת החמה. עד כה לא נראתה כל מצוקה ככוויות על העלים (אשר כן מופיעות למשל בניסיון דומה בגרניון מדיירה השורד את העניין אך בכל זאת לא בקלות).

התקשרתי לבועז שומרון הגנן ממשאבי שדה (350 מטר מעל פני הים בצפון מערב הנגב) והוא מסר לי שאכן האזילאה מקבלת אצלו פעם בשבוע 48 ליטר ויתכן שגונבת עוד קצת מהשכנים. אך באדמה מתפתחת בינתיים לאט בצל חלקי. הממדים המשוערים שלה שונים מאוד בין האתרים השונים, שתילי הר מציינים שהוא ממש בן שיח בגובה 80 ס"מ, מספר תמוה כשהשיחים מגיעים למשתלה ב25 ליטר בגובה 150 ס"מ. אך גם אצל גילי שגיא (המגדל היחיד למיטב ידיעתי) כתוב שהוא 150 ס"מ ואפילו משום מה כתוב שם שהוא נשיר! אבל רגע אחרי שהוא ירוק עד, וכן שהוא לצל בלבד, אנא תקנו את הפרטים..

במרשתת ניתן לראות שיחים גדולים מאוד, ולמרות שבאתרים רבים מצוין שהוא בעיקר בעל צורת צימוח זקופה ניכר שהוא ברוחב דומה או כמעט דומה לגובהו. אפשר לראות תמונות רבות של שיחים בגובה 250-350 ס"מ. וכן מתוך עדויות רבות ניתן בבירור לומר שהוא עמיד בתלאות הזמן, עדויות על שיחים בני עשרות רבות של שנים. מצאתי עדות על שיחים במצב מעולה בני למעלה משבעים שנים. קצב הצימוח כנראה לא מהיר וזה דווקא יכול להיות גם ליתרון במקרה והשיח שתול בסמוך למעבר ולכן ידרוש גיזום פעם בשנה (עדיף מיד לאחר הפריחה משום שהניצנים לשנה הבאה מתמיינים עד תחילת יולי)

לגבי מפונקותו של הפציינט אני חושב שזה נגזר ככול הנראה מבני משפחתו, מינים רבים של אזליאות אכן דורשים דישון חומצי או שתילה בקרקע מועשרת בחומציות אך המכלוא הנ"ל מסתפק בלי שום ספק בקומפוסט, בגינותיי שמועשרות כולן בכמויות המרשימות של 70-75 ליטר למטר רבוע זה די והותר והאזליאות עד כה נראות מצוין.

 

יש לזכור שהפריחה המטורפת לחלוטין של האזליאה נמשכת זמן קצר, 3-4 שבועות לכל היותר. אבל איזו פריחה.

כמו כן נצפו ממש לאחרונה תמותה של שתיים דווקא מעודף השקיה בגינה במוצא. ומאידך בגינה במשמר השבעה שני צמחים מתוך ארבעה נכנסו למצוקה ממחסור במים לאחר השתילה (קרקע חולית מחלחלת) יש לשים לב שכרגע לפחות ניתן להשיג רק בדלי של 10 ליטר או 25 ליטר זה מצב לא נוח משום שהצמח מאוד מפותח בחלקו העליון ונזקק למרווחי השקיה מצומצמים עד לקליטה (ולכן הפערים בין יבוש והצפה).

בשדי חמד הראשון שנשתל עבר חלק נכבד מהקיץ עם השקיה של פעם בחמישה ימים בקרקע קלה.

אני מאמין שניתן לאלף אותו בהדרגה בקרקע כבדה ועמוקה לכיוון מרווחים של 10 ימים ואני מקווה לאחר שנתיים או שלוש לפעם בשבועיים.

ושוב לאחר כל אלו נשאלת השאלה איך לעזאזל הצמח הזה מתקשר עם אזוביון 'לגונה ביץ', מרווה מחוספסת וצתרה ורודה? איך העלים הללו מצליחים למצוא קשר למבנה המצומק והגבשושי, האפרפר והקשוח של הלבנט? ואין לי לכך תשובה טובה, אין לי תשובה בכלל, אבל נצטרך להמתין ולראות בפברואר מרץ מה יקרה לאזליאות אצלי הצמודות למריסינה אפריקנית ולצינית קרולינית בצל או ללבן עלה 'סאן חוזה' ומרוות ג'ימס קומפטון בשמש.

נחייה ונראה.

חשוב מאוד שעוד משתלות ירבו את האזליאה אינדיקה 'פורמוזה' ובמיוחד ישווקו אותה גם בגדלים של ליטר ושלושה ליטר בנוסף ל10/25 הנוכחיים. זה יאפשר קליטה מהירה וטובה יותר.

 

כמו כן יהיה טוב אם זנים נוספים ייובאו מנכר.