לפני כמה שבועות הוזמנתי לסיור במשתלת גילי שגיא. אני משתמש כבר די הרבה שנים בצמחים שלהם והתמונות שאיתי שגיא שלח לי מאוד סיקרנו אותי. המשתלה ענקית, קנה מידה שמצריך רכב למעבר והיא בעלת מנעד לא פחות גדול של התאמות אקלימיות. מחד גיסא צמחיה רווית מים לגינות בעלות מראה טרופי כשר למהדרין ומאידך צמחיה ים תיכונית ועד יובשנית-מדברית קיצונית. אבל הפן המרכזי שם הוא גודל הצמחים.
אני רגיל מאז ומתמיד לשתול בהקמות צמחים בגודל ליטר (מה שמכונה גם גודל 3 או עציץ 12 ס"מ). זהו השלב שלטעמי הוא המוצלח ביותר לשתילה עם מינימום סיכונים. תערובת השתילה במשתלות לעולם לא זהה לאדמה בגינה, על פי רוב מדובר במצעים שונים המכילים תערובות כאלו ואחרות של כבול/טוף/פרלייט/ועוד. אלו תערובות בעלות ניקוז גבוה מאוד ורוויות חמצן בשל כך. אלו מצריכות השקיה במרווחים מצומצמים למניעת התייבשות. תפר השתילה הוא תמיד נקודה רגישה, עודף השקיה יכול בקלות להביא לרקבונות לכן דרוש שיווי משקל עדין בין השרשת הצמח מהמיכל המנוקז אל האדמה בעלת הניקוז הפחות (אפילו חמרה חולית מחזיקה יותר מים מכבול).
שגיא צמחים מחזיקים כלים של 10 ליטר, 25 וכן 50 ליטר. שם מתפתחים צמחי ענק בתנאים מיטביים. אני מודה שזה סוג של הלם להסתובב בחממות ובשטחי הגידול ולראות צמחים שלוקח לפעמים 2-3 שנים ולפעמים אף 5 שנים ויותר להגיע לגדלים כאלו בגינה. המחשבה שניתן לשתול גינה בת 3 שנים בשלושה ימים מעוררת תחושות שונות. אני מכיר את התזה הרווחת של "אני אוהב לראות את הגינה צומחת מאפס" אבל זה כמובן גם רק הרגל אחד מתוך רבים ומלבד זאת זה בוודאי אינו אמת, אפס זה אומר לזרוע את הצמחים או לחילופין לייחר בעצמך ואז לשתול. ובואו נודה שאפילו המשוגעים ביותר לדבר לא עושים זאת אלא במשורה. רובנו קונים ומשלמים על העבודה הזאת שהמשתלות עשו בעבורנו. גם כי חלק מהצמחים קשים לריבוי ודורשים תנאי ערפל/חימום/ניקוז/השקיה שונים ומשונים וגם כי התהליך כמובן מוסיף זמן ומאמץ שמרביתנו מעדיפים להפנות לאפיקים שונים.
יש בכל הגישות הללו מידה לא מבוטלת של ביקורת חסרת בסיס. גם כך הגינות שלנו אינן "טבעיות", הן מושתתות על בזבוז משאבים כביר, הרס סביבתי ואילוץ וכיפוף ה"סביבה" לגחמות ליבנו. ממערכות ההשקיה המלאכותיות, דרך הקומפוסט שמיוצר ומשונע לגינות על אף "טבעיותו" בטח ובטח האדמה שמשאיות ומיכון כבד הוציאו מנקודה א' על הפלנטה והעבירו לחלקת האלוהים הקטנה שלנו, סלעים, אבני מדרך שנחצבו ועד כל אותם כימיקלים השותפים בתהליכים, שינוע מצעי הכבול ממזרח אירופה בתוכם שותלים בחממות וכולי. גינה סטנדרטית ואפילו גינת פארמקלצ'ר אינה "אקולוגית" החיים אינם אקולוגיים. הם גובים מחירים גבוהים מכדור הארץ. אנחנו על פי רוב ממרקים מצפוננו שזאת פלנטה חלופית. נו בסדר.
אני לא מתכוון בכך להכשיר מסעות הרס רחבי ממדים של בזבוז משאבים והשארת פסולת רדיואקטיבית בכל מקום אך לא צריך להיתמם. גינון אינו תחום שמטיב עם הסביבה, גם זה שמתיימר להיות אקולוגי.
נחזור למשתלה: ראיתי צמחים רבים, חלקם גם חדשים לי, אתרכז במספר מצומצם כמובן הפעם אך מעניין.
דבר ראשון הוא הניסיון שלהם לגדל צינית קרולינית מזן "פרייד אוף יוסטון" ('Ilex vomitoria 'Pride of Houston) כעץ קטן. איתי סיפר לי שהם עושים ניסיונות במספר מינים של שיחים גדולים לעצבם כעץ. אחת הבעיות הגדולות בתרבות הגינון היא התאמת גודל העץ לגינה. מרבית הגינות אינן עצומות בלשון המעטה, 200-350 מטר של כלל האדמה ובדרך כלל השטח הדורש הצללה קטן בהרבה, 10-20 מ"ר. הכנסת עצים בינוניים שלא לדבר על מהירי צימוח וגדולים לשטחים כאלו בטווח הלא מאוד רחוק גורמים להצללה מלאה על כל הגינה ושינוי אופיה לגמרי. בחירה מדוקדקת בעץ קטן יכולה לפתור זאת באופן מצויין. אך אליה וקוץ בה, מרבית העצים הקטנים הם גם למעשה שיחים ואז נוצר אצל רבים מהם הצורך בגיזום תמידי של ענפים העולים בחזרה מצוואר השורש או מהגזע (בעיה ידועה בשיח אברהם למשל בעיקר בשנים הראשונות שלו שהגזע חשוף לשמש רבה בטרם הנוף מלמעלה מצל על עצמו ומונע גירוי ניצני צמיחה) ראיתי לא מעט ניסיונות בעיקר בגינון ציבורי של הרדוף הנחלים לעשות זאת, זה דורש תחזוקה אין סופית ויוצר מראה כעור למדי של הגזע, יש גם נטיה בלתי מובנת בעליל של אנשים לעולל זאת לרימון מצוי שתמיד מנסה לחזור לצורתו השיחית. אך נראה שהצינית יכולה להתעצב כגזע עם פחות צימוח סורים, עץ כזה בגובה 5-6-7 מטרים ובקוטר 5 מטרים יכול להיות דבר נפלא, גם מראה העלווה שנדמית ממש כשילוב מקומי בן אלת המסטיק לאשחר רחב עלים גם מופע הפרי המרהיב בסתיו עד אמצע החורף וגם הצל החזק יחסית שהוא יכול לייצר תחת מופע עלים צפוף בתנאים של שמש מלאה, חצי צל ואף צל מואר. כולם פרמטרים חשובים ונראים כשילוב מנצח.
צריך לזכור שלשם מופע הפרי המרהיב צריך זכר, יש כמה סלקציות גם קטנות שכתבתי עליהן פה
הוא שלח לי את התמונה הבאה להמחשה, לא כוס התה החביבה עלי מבחינת אחידות אבל זה נראה טוב:
בגזרת הסוקולנטים לשוני השתרבבה עד הרצפה, חממות שלמות מרהיבות. קצרה היריעה, אזכיר רק שניים:
חלבלוב סטיקסט אוף פייר- ׳Euphorbia tirucalli 'Sticks on Fire (חלבלוב מקלות באש?) זהו שיח סוקולנט ככול הנראה מוטציה לחלבלוב רותמי שיכול להגיע למידות של בית קטן (אני מכיר אחד בגובה 7-8 מטר וברוחב דומה) אך הזן הזה נראה קטן מאוד ביחס למקור, 120-150 ס"מ. כך הוא נראה בחיפוש אינטרנטי
בלי ספק חריג ביותר, מראה החורף שלו כמובן מהמם לחלוטין, בשאר העונות הוא סולידי יותר, צריך לבדוק את מידת התאמתו לקור של אזור ההר, יתכן שבאדמה כבדה יחד עם קור והצפות הוא ירקב, למי שיש ניסיון של כמה שנים אנא עדכנו בתגובות (בבלוג לא בפייסבוק). אך לאזור מישור החוף / שפלה ודומיהם הוא נראה ממש מצויין, הכנסתי כבר כמה כאלו לבדיקות. אני מניח שאחרי התאקלמות ניתן לחתוך לו את ההשקיה לגמרי כמו לחלבלוב רותמי. סביר שהוא יצליח גם בתנאי חצי צל אך בשביל אפקט השריפה המהדהד כדאי שבחודשי החורף הוא יקבל שמש דרומית ישירה רבה ככול האפשר.
עוד חלבלוב מעניין ביותר הוא "קנדלילה" (Euphorbia antisyphilitica) – יש לו מבנה שמאוד מזכיר שבטבט חורפי, אך בניגוד לתוקפנות הפסיכוטית שאינה לוקחת שבויים של השבטבט, חלבלוב זה הוא איטי בקצב צימוחו. גם הוא כמו השבטבט מוציא קנה שורש זוחל המרחיב עצמו אך התנועה מאוד צפופה ומדודה. לא קראתי או ראיתי באינטרנט מושבות ענק כמו של השבטבט שיהרוס כליל את הגינה שלכם אם תעזו רק להכניסו ללא הגבלה חמורה לבית השורשים. המראה שלו מאוד יובשני, זהו סוקולנט שמגיע ממדבריות בניו מקסיקו וטקסס, יכול להיות מאוד מעניין בתצורות שונות בגינות, גם בגינון ציבורי בחיבורים שונים. תסתכלו עליו בגוגל אימג' פה – ממש מעניין.
למרות חזותו הסגפנית פריחתו שכמעט ואינה מובחנת מושכת פרפרים!
די קומפקטי אך לא ברור לי המידות הסופיות אם 60-70 או מעט יותר מכך. דורש ניקוז טוב, שמש קופחת ואחרי התבססות כנראה גם אפס השקיה. הנה הוא אצל שגיא:
לבסוף לסקאלה אחרת לגמרי, לפני כמה שנים התחלתי להשתמש ב"מטפס" טרכלוספורמון אסייתי. זה בן הדוד של טרכלוספורמון יסמיני הפופולרי ובצדק. אך לדעתי חל שיבוש חמור בהבנתו והגדרתו במשתלות שכן הוא אינו מטפס כלל. גם אני בתחילה שתלתי אותו כך אך הסתבר לי כי אין לו כל עניין פנימי להיכרך לדלג, לקפוץ או לטפס. זהו צמח כיסוי par excellence – התנועה שלו היא אמנם ארוכה מאוד (מטרים על מטרים) אך אופקית לחלוטין ולטעמי הוא עולה בהרבה על טרכלוספורמון יסמיני בהיבט זה שכן יסמיני אמנם איטי אך עם השנים הוא נכרך ועולה על עצמו וסביבתו ויוצר שיח לתפארת ואף מכסה שיחים אחרים עד עצים. אז במסגרת הכסילות של התחזוקה עוברים וחותכים אותו פעם בשנה אך למה לעשות זאת בכלל אם אפשר לשתול משהו שנשאר עם הגחון על הקרקע?
הוא דורש בתחילה יותר מים מהצמחים שעכשיו תוארו כמובן אך לאחר התבססות של כמה שנים ובטח ככול שהוא מעמיק לתוך הצללה דרישותיו יהיו צנועות בהרבה. לא ראיתי אותו פורח אף פעם וזה קצת חבל, בן דודו כידוע משאיר את האף המום לגמרי באביב. הוא אינו מהיר כלל והייתי מגדיר את קצב צימוחו בינוני עד איטי. ואם אתם מתעקשים להפוך אותו למטפס תאלצו לכוון אותו כל פעם שוב ושוב על סבכה/גדר, כל התמונות שתמצאו באינטרנט יראו לכם אותו כמשתרע על הקרקע. אם יש כיוון שאליו הוא ישאף הוא דווקא למטה כנשפך.
העלים יפים מאוד, קטנים ומעודנים בהרבה מהיסמיני ויש גם זן "מגוון".
שגיא…
מחוץ להשג-יד רגילה בגלל המחירים
הם אולי ריאליים לגדלים המוצעים אצלה
אבל למה ומדוע אינם מוצעים בגדלים קטנים ?
מה עם גננים חובבים רגילים שאינם רוטשילד או בעיקר בן דמותו המודרני הנלעג והנובו-רישי ?
בעיה נוספת איתם, הם אינם מתעסקים כלל עם לקוחות פרטיים.
לקוחות פרטיים מוזמנים להזמין את מוצרי שגיא באמצעות משתלות מרחבי הארץ, העובדות איתם.
בעיה משמעותית. ככה לא ניתן ללקוח פרטי לראות את הצמח, לחוש את פריחתו\ריחו\אחר.
בעיה נוספת ולא פחותה, למחיר אותו נדרש לשלם הלקוח הפרטי, מתווספת "עמלת הפצה" שמנה…
התוצאה :
משתלת שגיא הופכת כך למתאימה בעיקר לנובו-רישים ומשרתיהם הגנניים.
אלו נראות כסיבות מספיקות לגנן-חובב ביתי רגיל, להתעלם ממנה הדדית להתעלמותה ממנו.
עניין אחר
האסיאתי מתואר כבעל פריחה צהבהבה\קרמית
https://en.wikipedia.org/wiki/Trachelospermum_asiaticum
https://plants.ces.ncsu.edu/plants/all/trachelospermum-asiaticum/
למרות שאצל שגיא היא מתוארת כ"פריחה לבנה"
http://sagi-plants.co.il/%D7%9E%D7%A9%D7%A4%D7%97%D7%95%D7%AA-%D7%A6%D7%9E%D7%97%D7%99%D7%9D/%d7%9e%d7%98%d7%a4%d7%a1%d7%99%d7%9d/?%D7%A6%D7%9E%D7%97=%d7%98%d7%a8%d7%9b%d7%9c%d7%95%d7%a1%d7%a4%d7%a8%d7%9e%d7%95%d7%9f-%d7%90%d7%a1%d7%99%d7%99%d7%aa%d7%99
הייתי שמח למצוא במשתלה מקומית את הוריאנט הזה
https://www.andre-briant.fr/en/variety-range/access-to-varieties/climbing-plants/3620-trachelospermum-asiaticum-christabel-bielenberg-.html
אבל לאור מצבו הירוד והעגום של הגינון המקומי, בפרט בכל הנוגע לאחראים הראשיים על המצאי הצמחי העלוב והמיושן המסופק לאזרחים, זו כנראה משאלה בגדר של "חלום באספמייא".
כיום בעולם הרחב ישנם וריאנטים משופרים ומוצלחים בהרבה לכל צמח טיפוסי. וכל שנה מתווספים עוד ועוד.
רק לא אצלנו.
אפילו זנים חדשים המפותחים למשל על ידי "חישתיל" אינם נמכרים ברגיל לשוק המקומי, וחישתיל אינה מוכנה למכור ליחידים פרטיים. למרות שבכל משתלה אירופית הם נמכרים, ומופיעים בהבלטה מייד עם יציאתם לשוק.
גם רוב אתרי האינטרנט של הספקים המקומיים, לא מעודכנים תדירות. ככה שלא ממש ניתן לדעת אם הגיע צמח\וריאנט חדש, לאן ולמי, ומה מחירו. בהתחשב בעובדה שרוב הספקים הגדולים נמצאים מחוץ למרכזי הערים, זה אומר זמן הגעה מרובה לשם בדיקה "מה חדש", בדיקה שלרוב מסתיימת ב"לא היה כלום-כי אין כלום"…
אלו שאלות טובות, גם אני שאלתי אותם ואמרתי שאני מעדיף בכלים קטנים.
עמלת הפצה היא תנאי הכרחי כמעט בכל הצמחים אותם אני מכניס לגינות. 99% מהמשתלות הן קמעוניות, רובן המוחלט לא מרבות את הצמחים בעצמן כך שאין כאן כל חדש. אפילו הפוך מכך, אפשר לומר שמשתלות כמו שגיא או נטף או בוטניקה או מלצר הן אלו שמסכנות עצמן בחידוש מגוון ובדיקות שלו. המשתלות הסטנדרטיות לוקחות אפס סיכונים עם מלאי ידוע מראש של "גרניום נשפך", "סיזיגיון" ופיקוס בנימינה.
אבל הנה, שיח כזה מעורר ידע וציפיה אצל "לקוחות" ולכן גם שתלנים. היות ואין מונופול על מרבית הצמחים הללו, יכולה כל משתלה לקחת צמח ריבוי ולהתחיל לשווק בעצמה.
אני ראיתי שאיש לא מרבה כבר שנים רבות מיני מהוניה, קצתי בדבר ולמען גינותי התחלתי אפילו לרבות אותן בעצמי, אמנם לא במספרים גדולים אך מספיק להכניס מעט לכל גינה שלי בשנה שנתיים הקרובות.
גם אני הייתי שמח למלאי גדול פי חמישים אבל חלק מכך בא ביחד עם מדינות גדולות בעלת עוצמה כלכלית של נובו רישים ובורגנות מושרשת תרתי משמע.
לעובר אורח
לגבי משתלת שגיא
כל בעל מקצוע מחליט לעצמו באלו סטנדרטים הוא עובד ומה נחשב מבחינתו עבודה או סחורה ראויה ללקוחותיו.
משתלת שגיא תמיד מקפידה להוציא למכירה צמחים מפותחים ביחס לגודל המיכל.
סטנדרטים גבוהים כרוכים בשהיית הצמחים זמן ארוך יותר במשתלה וכמובן ביותר טיפול כגון גיזום וקיטומים לקבלת נוף עשיר, צמח צפוף וכד' והגיוני שישפיעו על תמחור הצמחים.
מסכימה שלא על כל צמח כדאי (או שווה) להשקיע בטיפול המסור ולקנות דלי מפואר, גם אני מעדיפה לשתול מרוות ועשבוניים נוספים יותר קטנים.
לגבי רענון מצאי הצמחיה בארץ
אני איתך בזה, הלוואי שהיה נעשה יותר (ולאו דוקא מכיוון חישתיל שאני לא בטוחה כמה הצמחים לאירופה וצפון אמריקה מתאימים לנו) אלא מאזורי אקלים חמים ולחים סובטרופיים, צמחים שיעמדו בשינויי האקלים, בלחות הבלתי נגמרת בימים ובלילות 8 חודשים בשנה
אגב, מקור התמונה במוזיאון קימבל לאמנות בדלאס
בקישור המצורף צילום יפה של בלוגר שביקר במוזיאון וצילם את הציניות השתולות בחצצים בהקשר נופי יותר רחב
https://notesfromthewest.wordpress.com/tag/kimbell-art-museum/
"עמלת הפצה היא תנאי הכרחי כמעט בכל הצמחים אותם אני מכניס לגינות. 99% מהמשתלות הן קמעוניות, רובן המוחלט לא מרבות את הצמחים בעצמן כך שאין כאן כל חדש. " – הבעיה היא שעמלת הפצה על מוצר במחיר של עד 15 ש"ח שונה לגמרי מעמלת הפצה על מוצר של 110 ש"ח [לפי בירור שעשיתי עם שתי משתלות זה המחיר בערך ל-10 ליטר של שגיא במשתלות ורק לפי הזמנה דרכן. כמה עמלת הפצה זה מכיל ?], ברגיל היא הרבה יותר "שמנה" במוצרים יקרים. ומעבר לכך, כלכלית לרוב זה אינו מאפשר מגוון אלא מספר מועט של צמחי רושם במחירים גבוהים. = נובו רישיות…
"אפילו הפוך מכך, אפשר לומר שמשתלות כמו שגיא או נטף או בוטניקה או מלצר הן אלו שמסכנות עצמן בחידוש מגוון ובדיקות שלו. המשתלות הסטנדרטיות לוקחות אפס סיכונים עם מלאי ידוע מראש של "גרניום נשפך", "סיזיגיון" ופיקוס בנימינה." – זה אינו נכון. הם קיבלו [בלעדיות ?] הרבה מאוד [למשל יסמין אנגולאר המצוי רק אצל שגיא ומוצאו באיקלום על חשבון הציבור] מהמאקלמת המהוללת על חשבון הציבור שאינה מוכנה לתת זאת לאזרחים פרטיים, למה ? ככה.
"אבל הנה, שיח כזה מעורר ידע וציפיה אצל "לקוחות" ולכן גם שתלנים. היות ואין מונופול [אתה בטוח ? ניסית לקבל פעם משהו מוולקני הממומן על חשבון הציבור ?] על מרבית הצמחים הללו, יכולה כל משתלה לקחת צמח ריבוי ולהתחיל לשווק בעצמה" – נו טוב, מזכיר קצת את התחרות בין הבנקים המקומיים ובין ספקי המזון המקומיים, משום מה כל פעם מסתבר ש"התחרות" לא עובדת במדמנה המקומית.
"גם אני הייתי שמח למלאי גדול פי חמישים אבל חלק מכך בא ביחד עם מדינות גדולות בעלת עוצמה כלכלית של נובו רישים ובורגנות מושרשת תרתי משמע" – כנראה אינך יודע ש"תיאוריית החילחול" פשטה רגל מזמן… נהפוך הוא, כל הנובו-רישים הם שיבוט חקייני האחד של משנהו, לכן התוצאה הינה תמיד יציאה ממגוון לכיוון מונוטוניות, רק בה מרגישים הבורגנים והנובו-רישים שהם מצאו את "מקומם"…איך אמרו לי פעם אחר פעם במשתלות, שכח מזה, לא נביא כי אין קונים לזה, כולם רוצים רק את מה שלשכן יש [רק מי השכן הראשון ? (:].
—-
"כל בעל מקצוע מחליט לעצמו באלו סטנדרטים הוא עובד ומה נחשב מבחינתו עבודה או סחורה ראויה ללקוחותיו." – או לחלופין, כל בעל מקצוע מחליט עד כמה מוכן הוא לשרת את אדוניו…
"משתלת שגיא תמיד מקפידה להוציא למכירה צמחים מפותחים ביחס לגודל המיכל.
סטנדרטים גבוהים כרוכים בשהיית הצמחים זמן ארוך יותר במשתלה וכמובן ביותר טיפול כגון גיזום וקיטומים לקבלת נוף עשיר, צמח צפוף וכד' והגיוני שישפיעו על תמחור הצמחים." – מה עניינה של "הקפדה" זו ליכולת להוציא צמחים בפורמטים קטנים ורגילים יותר ? זו בערך השאלה, לידה עצמית או אימוץ תינוק או אימוץ של ילד בוגר שעבר "טיפוח נכון" ב"מכון" כלשהו…
לגבי רענון מצאי הצמחיה בארץ
"אני איתך בזה, הלוואי שהיה נעשה יותר ("ולאו דוקא מכיוון חישתיל שאני לא בטוחה כמה הצמחים לאירופה וצפון אמריקה מתאימים לנו" – למשל, חישתיל פיתחה מנטה-תות מנטה-אשכוליות וכן הלאה, לענת "קולה", ועוד, המתאימים לאקלימנו לחלוטין, רק שלא ניתן להשיגם כאן, למעט אם בטעות הגיע משטח עודפי יצוא באביב למקור אספקה כלשהו ולרוב גם ללא ידיעתו של המסופק, ככה הצלחתי להניח יד על פריטים בודדים מאוד מהקטלוג הנרחב שלהם) אלא מאזורי אקלים חמים ולחים סובטרופיים, צמחים שיעמדו בשינויי האקלים, בלחות הבלתי נגמרת בימים ובלילות 8 חודשים בשנה." – מה עם וריאנטים משופרים חדשים למצאי קיים ? למשל כרגע ישנו פיתוח מואץ של וריאנטים ריחניים של לוע-הארי וגם מבחינת גובהם הסתעפותם עמידותם וכן הלאה [למשל "לוע-הארי "שאנטילי" או "ארומה" או "רוקט" או…], רק לא אצלנו, למרות הפופולריות הגדולה של הצמח הזה. כנ"ל עם פלרגוניומים. וכן הלאה והלאה. אין בהבאת פריטים כאלו שום סיכון איקלומי או אחר, ניתן לצרף לטיקט גם את הפרסים והמדליות בהן זכה [זה בטח ימכור היטב…]. מי אשם בבעיה ? לטענת המשתלות [לפחות מה שאמרו לי] אשם הציבור ש"אינו-קונה" כאלה, מהתרשמות שלי, אשמים יותר עובדי המשתלות הממליצים בקביעות "על בטוח ומוכר" כשהפרמטר הראשון מבחינתם זה משהו ש"יסתום פה" טבל לאו דווקא שיצור התלהבות או שמחה. אשמים גם מרבית הגננים שרובם פשוט אינם מסוגלים\טורחים לקרוא על מנת להכיר דברים חדשים, מרבית בחירותיהם מבוססות על מפה לאוזן ו"דיברתי עם מישהו שמבין\מומחה כלשהו. https://www.calcalist.co.il/markets/articles/0,7340,L-3553328,00.html התוצאה : פיחות מתגבר והולך, או מונוטוניות מתקדמת והולכת. ככה גם בזני המאכל https://www.haaretz.co.il/food/.premium-1.2480846 והתוצאה פחות עמידות. לכן מוקמים מאגרי גנטיקה צמחית. כאילו מקומו של העושר בכספת ומקומו של העוני בפרהסיה הציבורית…
שלום לעובר אורח. הטענות הללו מבוססות על מספרים שרירותיים. אני לא יודע מי קבע מה היא "עמלת הפצה" כיצד מתמחרים אותה, דלק למשאית? שכר מינימום לנהג או פי שלוש מכך? טפולי מנוע? סנדוויץ' או ארוחה לנהג? במסעדה "עממית" או עם 5 מנות ויין מבציר 2002? מדוע ל15 שקלים שעולים צמח בודד "עמלת ההפצה" תהיה שקל או שניים ושל מוצר של 150 שקלים שקל או חמישים? כל המחירים הללו הם שרירותיים לחלוטין. גם העובדה שמישהו מאיתנו בכלל משתמש בצינית קרולינית שאיש לא יאכל את פירותיו אלא רק ציפורים ולא בשסק שציפורים ובני אדם יתחרו על המשאבים שנותרים על העץ, אפשר להאדים בכך את הנובו רישיות שאינה עושה די להזין את בני האדם. אין בכל אלו "היגיון פנימי" גם מכון וולקני שממומן מכספי הציבור לא ייתן לכל דיכפין שתיל, אני לא בקי מי כן עומד בקריטריונים אבל אני מניח שאלו משתלות ולא אנשים פרטיים. יש למכונים כאלו מספיק מה לעשות מבלי להיכנס לסחר חליפין עם עשרות, מאות ואלפים שירצו לקבל את מה שהושקע לגביו זמן מחקר יקר שאכן ממומן מכספי ציבור וטוב שכך. גם אני מעולם לא פניתי לסימה קגן לקבל פרט כזה או אחר.
אני מניח שבמילה נובו רישיות (כלומר עשירים חדשים שהם גרועים מעשירים ותיקים?) יש ביקורת אבל הרי כל העיסוק הזה של גינון והתשתית שהוא מצריך מראש מקבע צורך במשאבים. ומדינות עתירות בכאלו הן אלו שמאפשרות פיתוח תרבותי, אני לא בעד המשך קיום המודל הזה אבל זאת עובדה שעוצמה כלכלית מאפשרת הן למוסדות והן לפרטים להעסיק את עצמם במה שאינו חרישה עם חמור בשדה וחפירת בארות מים. אין לי עניין להלל קפיטליזם משום שאני לא מאמין בהגדרות הבסיסיות שלו ("שוק חופשי" אינו יכול להיות חופשי כאשר הנמצאים בו כבולים לחמדנותם הילדותית למשל, שלא לדבר על עצם הימצאותן של מדינות עם כלכלות נפרדות) אך גם גישה סוציאליסטית או מרקסיסטית נמצאות באותה הסירה.
אכן כולם רוצים להיות חלק מהעדר, זאת גם בעיה, אחת מיני רבות. אבל שגיא לא מקבלת את העדר ודוקא מנסה דברים חדשים. אין לה על הדברים פטנט, אין לה בלעדיות. פשוט עבודה, הן פיזית והן שיווקית ואני לא רואה בכך פסול. גם אני לא יכול לרכוש לעצמי כל דבר שעיני נתקלות בו ברחוב, זאת אינה סיבה לפסול מהיסוד את האובייקטים שניצבים מולי. אכן קשה להכניס דברים חדשים ל"שוק" משום שהשוק הזה מצומצם, בעיקר משום שכולם כאמור מבקשים את הדשא הסינתטי הירוק יותר של השכן. זאת מגבלה קשה והיא עובדה. אם אדוני רוצה יכול לפתוח משתלה או לעורר משתלה קיימת ללכת למכון וולקני לקחת חומרי ריבוי מכל צמח ולמכור בכלים של ליטר. לא אהיה הראשון העומד בתור משום שזה מה שאני עושה, מפיץ למשתלות גם חומרי ריבוי וגם ידע על הפוטנציאל של צמחים אלו. ולא אחת אני ניצב מול צמחים שאני הבאתי למשתלות וליבי נחמץ שהם רק בכלים של 10 ליטר ולא ליטר אחד אבל זה לא פוסל את המשתלות ולא רק את משתלת שגיא.
אם אני שוקל את התמורה הגולמית לתרבות הגינון לעומת המחירים שאכן לא מאפשרים לכל דיכפין להקים גינה עם המלאי שלהם (וההנחה המתחייבת שנדרשת גינה בעלות חצי מיליון שקלים רק על צמחיה גם היא חסרת בסיס, ניתן להשתמש בחמישה או שניים או עשרה או צמח בודד מהמלאי שלהם) אזי כף הזכות שלהם עולה את מאות המונים שהם גובים על צמח בחמישים הליטרים.
היית יכול בדיוק באותה מידה להאשים כל משתלה שאינה מוכרת את כל מלאי הצמחים שברשותה בכוסיות במחיר צמח עונתי של 2 או 2.5 שקלים. כל סיפור המכירה בליטר לפי כך הוא גזל נובו רישי כהגדרתך.
באותה המידה ניתן להאשים אותי כנותן שירות לאותם עשירים חדשים כמו גם ותיקים. לא הצלחתי עדיין להקים גינה על פי הסטנדרטים שלי שתעלה רבבה או שניים, גם הבלוג הזה ממומן על ידי ההכנסות מאותם עשירים חדשים כישנים, יותר או פחות שמאפשרים לי עמלת קיום והפצה עצמית
לשאלתך אבינדב, ראה כאן למשל.
http://www.safam-plants.co.il/2016/07/14/%d7%a7%d7%a6%d7%aa-%d7%a2%d7%9c-%d7%aa%d7%9e%d7%97%d7%95%d7%a8/
להערתך, נראה שאתה טועה, 0 אנשים יבקשו מוולקני משהו, כי אין מדובר בשתילים אלא בחומר ריבוי. דבר שאתה עצמך ציינת במאמרך שלעיל בצורה ברורה : "ומלבד זאת זה בוודאי אינו אמת, אפס זה אומר לזרוע את הצמחים או לחילופין לייחר בעצמך ואז לשתול. ובואו נודה שאפילו המשוגעים ביותר לדבר לא עושים זאת אלא במשורה." – מה קרה שלפתע הפכת עורך עד כדי מה שנראה להיות הגזמה פראית לחלוטין "מבלי להיכנס לסחר חליפין עם עשרות, מאות ואלפים שירצו לקבל" ? מה קרה ? איך לפתע "המשורה" מכילה מאות ואלפים ?…בנוסף, למעט אותה המהוללת שהזכרת, אחרים מוולקני כן נתנו לי את שביקשתי ואף בעין יפה ובחפץ לב למרות שמדובר בצמחים שהושקע עמל רב מאוד בפיתוחם החדשני. בנוסף, למרות פניותי אל המאקלמת המהוללת ולאחר מכן אל דוברות וולקני היכן ניתן להשיג את המאוקלמים במשתלות רגילות, הם סרבו לספק מידע כאילו מדובר ב"סוד צבאי שמור"…התשובה הייתה "יש במשתלות", השבתי שבדקתי עם לא מעט מהן וציינתי שמות, שום דבר לא עזר, הם סרבו לספק מידע, למה ? ככה… בנוסף, הם גם סרבו למסור לי מידע כמה בקשות לקבלת פריטים שכאלה הגיעו אליהם עד היום… בנוסף, למרות בקשתי הם לא סיפקו לי שום אסמכתא חוקים מאושרת המגבה ומאפשרת את טענתם כי החומר יסופק רק למשתלות ולא לאזרחים פרטיים [ראה למשל המכתב המופיע בשערי בית לוי אשכול ברחביה, ממנו עולה שהמטרה הייתה דווקא שירות ליחידי הציבור]… , ובכלל זה נוהג בלתי הגיוני בעליל כי מה הבעיה ליצר טיקט עם אתר ולקרוא לעצמך משתלה… בנוסף, חלק משמעותי מהצמחים שאיקלמה המהוללת נמצאים בכלל לא בוולקני אלא בגינות מושב סתריה, כך לדבריה בפוסטים שרשמה. למה להם מותר ולאזרחים לא ?. למה אזרח אינו זכאי למידע בסיסי לאלו מהמשתלות עליו לפנות בכדי לקבל את המחקר שמומן גם על חשבונו ? מה ביקשת או לא ביקשת ממנה, עניינך הוא. אין שום הצדקה שצמחים שאוקלמו על חשבון הציבור כבר לפני מספר שנים משמעותי, הציבור אינו יכול לקבלם ממשרתיו…ואינו יכול לקבל מידע ברור היכן יוכל להשיגם… ועל חלק נרחב מהם אין למשתלות מושג בכלל שישנו [ביררתי לא מעט על חלק מהפריטים בהם חפצתי]…איקלום למי ולמה ?… רק תאר לך שמשרתי הציבור הללו היו נוהגים כך במממן נובו-רישי פרטי…
בכלל, היום כשישנה "מפת עמידות" מקובלת וממוספרת, למעט כאן. כאן אינך יכול לדעת מפת עמידות אזורית ממוספרת. לו הייתה כזו, כמעט לא היו בעיות איקלום. הים בכל אתר-מרשתת נורמטיבי בחו"ל מוצמד לכל צמח מספור עמידות ופרטים מלאים וברורים. אז תודה למי ששנים מנסים לשמר תרבות של "מפה לאוזן" חלף מקצוענות מקובלת ?…
אף אחד לא "האשים" את שגיא, זכותה הדמוקרטית לנהוג כפי שהיא נוהגת, וזכותם של אחרים להעיר שנוהגה זה יוצר מונוטניות מאופיינת של קהל לקוחותיה, ואף הזכות לכנות נוהג זה כשירות בלעדי לנובו-רישים…[הכוונה מתעשרים חדשים חסרי תרבות אבל עם כיסים עמוקים]. ואת הזכות לומר שהתוצאה של נוהגה הוא התעלמות הדדית.
אנא ממך אבינדב, לא היה כל צורך שתכניס את עצמך האישי לדיון הענייני הנ"ל. זה רק מפריע. היות וכל טענה הופכת כך מעניינית לכאילו מכוונת נגדך. וזה ממש אבל ממש לא כך. אף לא הייתי מעלה דברים אלו לדיון, לולי עודדת בעצמך ריבוי שיח ועמדות בנושאי הגינון. ובכן, זה מה שעשיתי. כעת אני כבר קצת מתחרט על כך. נראה כאילו דרכתי על יבלות נסתרות של קליקה כלשהי, ואין לי כל עניין ביבלות, למעט
http://www.wildflowers.co.il/hebrew/plant.asp?ID=736
אבל הרבה בגלל בן-סירה ופחות בגלל היבלת שלו
(:
אני חושב שהעובדה שוולקני הוא מכון מחקר ציבורי אינו קשור לכך שהוא מחוייב לתת לכל דכפין. האם כך נוהגים כל שאר מכוני המחקר? זה שכרגע אין הרבה מתעניינים בצינית קרולינית מזן כזה או אחר לא אומר שמחרתיים לא יהיו. נשמע לי 100% סביר שהם לא יתעסקו איתי או עם פלוני אחר וגם שיתהו על קנקנו של אלמוני שמראה להם תעודת מגדל מוסמך כזה או אחר. יש להם זמן ואת הזמן הזה הם צריכים לחלק. וגם את החומר למי שיכול לעשות בו שימוש בלי להרוג אותו.
אני לא מכיר את סימה קגן אבל לא מצליח להבין מדוע מקצוענות ורצון להכניס את הידע החדש שהיא מבססת היא לצנינים בעייניך. אם בעל משתלה יסורב לקבלת חומר אז זה סיפור אחר ובוודאי שיוכל לגשת לבית משפט וימצא שם סעד.
אין כאן יבלות אבל בהחלט מרגיז שגם זאת לפי מה ששמעתי זכות דמוקרטית. על האשמות שאני סבור שהן חסרות בסיס ושרירותיות לגמרי. במה חטאו העשירים החדשים מאלו הישנים? שההון המצוי ברשותם שוכב בבנק רק דור אחד ולא תריסר דורות? ומדוע צמחים בכלל נמכרים במכלים שעולים 2 שקלים ולא במבחנות ריבוי של 10 אגורות? אין לזה סוף.
אני בקשר מצויין עם שתילי הר, עם נטף, עם בוטניקה. ולפעמים עם מלצר, עם צביקי מחורשים, עם וונדי ועכשיו עם שגיא. כולם מקצוענים, לכולם וגם לי יש במה להשתפר אבל אני מכיר את כולם כאנשים שאוהבים ומוקירים את תרבות הגינון ופועלים למען אינטרס של פיתוחו ועל כך אני מוקיר אותם. אני לא חושב שסימה קגן שונה מהם גם אם היא שתלה צמחים לניסוי במושב סתריה או בצידי דרכים ברחבי המדינה כפי שאכן כתבה ונשמע לי סביר ביותר שתראה כיצד החומרים הללו מתנהגים באזורים שונים.
תרבות הגינון כאמור היא במידה רבה תרבות "של עשירים", אם לא אלפיון עליון ומאיון עליון אז בוודאי בורגנות מבוססת ולמיטב ידיעתי כך הדבר בכל העולם. בטח ובטח שזה דורש פיתוח ושתילה שאינה מינימלית ודורשת ידע. דומה שאתה מנגח זאת בביקורתך. אני נוהג לשתף את הידע שלי או לפחות חלקים נרחבים ממנו אבל אני לא משלה את עצמי שאפשר להקים גינות כאלו בתקציב של ועד בית ב"פזורה הבדואית" או במאה שערים. זאת עובדה שהתרבות הזאת מצריכה ממון.
הראה לי בעל משתלה שביקש חומרי ריבוי מסימה קגן ולא קיבל. אם תהיה עדות כזאת תהיה ביקורת.
והקישור שלך לטקסט ממשתלת שפם אכן מוכיח שהעניין שרירותי לגמרי. אין באמת "מפתח" חישוב זה לא מתמטיקה אלא שוק, משתלת שפם אגב היא היחידה שעוד ריבתה מהוניה זוחלת עד לפני 5-6 שנים וגבתה על כך מחירי עתק בדליים והיום היחידה שעושה אדר כפני וגובה עליו מחירי עתק, מבאס, הייתי שמח למהוניות בליטר אבל זה בסדר.
ואת סימה קגן ביקרתי בעבר כאשר היו טעויות בצמחים עליהם כתבה.
לא קליקה.
נו טוף…
גם כן "שיח" זה (:
לדעתי חובה על מכון וולקני לספק מידע היכן ניתן להשיג את המאוקלמים שאוקלמו על חשבון הציבור ונמסרו על ידיו למשתלות [אם נמסרו בכלל…] – לדעתך ? [דילגת על כך באלגנטיות].
לדעתי חובה על וולקני לספק חומר ריבוי לכל דורש, היות ומדובר כנראה בדורש יחידי עד היום [אני (:] – לדעתך גם זו דרישה מוגזמת ממשרתי הציבור על חשבון הציבור [נו בטח הרי אני אבוא בהמוני…(:]
למה "באביב 2011 נשתלו צמחים בגני מושב סתריה והינם עתה בני כ-3 שנים וניתן להוריד מהם ייחורים – בתאום עימי."
https://www.agri.gov.il/he/pages/1007.aspx
ולי לא ?
וזו רק דוגמה אחת המוכיחה שלא מדובר על נטיעות בצד הכביש אלא על חומר הנמצא בבלעדיות בגינות מושב סתריה – לא בוולקני בחלקת הניסוי.
למה "הצמח אוקלם בארץ בשנת 2011"
https://www.agri.gov.il/he/pages/1714.aspx
ועד היום לא ניתן לי להשיגו בשום דרך. ?
ואגב הפוסט הזה על הבקהוזיה הלימונית הועלה על ידה סמוך לאחר שביקשתי ממנה כאזרח הגון [ראה בהמשך] לאקלם צמח זה…מה קרה בכל אותם שנים עד ש"עוררתי"…?
למה למרות שחלף מעל עשור מאיקלומו של זה
https://www.agri.gov.il/he/pages/758.aspx
איני יכול לקבלו לא מהם ולא משום משתלה ?
מה לדעתך מטרת האיקלום הממומן-ציבורית אם לא הגעה בסופו של דבר לאזרחים ?
למה אתה מסרב להבין שמטרת האיקלום היא בעיקר אספקת ביקושי האזרחים על מנת לעודדם שלא לאקלם בעצמם צמחים ביבוא פרטי ?
הרי אתה מכיר את הצלחתם המסחררת של מאן דהם…באיקלום האילנתה הבלוטית וחברותיה…זה מה שאתה רוצה שיקרה ?
אם לא, אזי אמורים לספק את ביקושי הציבור ופירות מימון הציבור אמורים להגיע לידי הציבור בזמן סביר !
זה לא קרה ולא קורה.
הברירה היחידה שמותירים כך לאזרחים הינה איקלום פרטי
ואחרי זה אבנים שהפילו טפשים כלשהם כל החכמים לא יצליחו להרים
ממש מדינת חלם
על המשתלות שציינת [למעט שגיא] לא הייתה ואין לי כל ביקורת. ככה שמיותר מצידך לשרבב את שמן לשיח הזה.
סוף דבר
כשהרגולציה משרתת הציבור מפסיקה לעשות כן
הציבור עובר לקפיטליזם יזמי מוקצן וחסר גבולות או קווים אדומים
מי אשם ?
אלו המעודדים [בדרך כלל נציגי הון פרטי] את משרתי הציבור לשרת רק את קודקודיו [בעלי ההון הפרטי הריכוזי יותר], וככה מפריטים הם את שירות הציבור ממשרתי הציבור, לנציגים שנבחרו על ידי משרתי הציבור וללא קריטוריונים אובייקטיביים
מה קיבלנו ?
אוליגרכיה פקידותית שאף פעם אין לה אמצעים\זמן\משאבים לטפל בפניות הציבור
אבל יש לה עודף מכל החסרים האלה לשם דאגה לתועלת עצמה [משכורות\תקנים\תקציבים\פרסום עצמי\התנדבות להתראינות לשם "הסברה"\וכולי]
מ"השיח" הזה הסתבר כי תופעה זו קיימת אפילו בתחום פחות "נוצץ" ומתגמל כמו גינון
אני מסכים שמכון וולקני צריך למסור מידע לאיזה משתלות סופקו חומרי ריבוי בכדי שניתן יהיה להשיג את הצמחים.
כבר דשנו בחילוקי הדעות ביננו האם מכוני מחקר צריכים לתת לכל דיכפין או לבעלי המקצוע אליהם מכוונת המטרה. הרחבת התחומים הגיאוגרפיים בהם עושים את הניסויים לא מורידה או מעלה את העניין.
אני מניח שלעיתים צמחים גם נכשלים או פיזית או מסחרית. לצערי המידע בדפים לא מתעדכן (כמו על אקליפטוס כדורי קק"ל)
משתלות פרטיות מאקלמות פי עשר אם לא פי מאה צמחים ממכון וולקני. רוב הצמחים במשתלות לא עברו דרך סימה קגן.
הביקורת שלך כלפי שגיא כפי שכתבתי אינה שונה מהביקורת שיכולה להיות גם כלפי משתלות אחרות. גודל הכלי והמחיר הקבוע הוא שרירותי ונתון בעיקר למידת ההצלחה במכירתו ולרווח מכך. גם בנטף צמחים רבים אינם למכירה בגודל ליטר אלא רק 4 ליטר או דלי. מהסיבה הפשוטה שזה "אינו כלכלי" אפשר להלין לנצח שקטלב 'מרינה' לא נמכר בליטר או ארבעה ליטר ואפילו לא בדלי ומחיריו גבוהים משמעותית ממרבית העצים. לא משתלת שגיא אחראית לכך.
נכון הדבר גם למשתלת שפם שהבאת את הקישור להסביר כביכול את תמחור הצמחים וזה הסבר שרק מחזק את דברי.
אבינדב, רק מתוך הערכתי כלפיך כאדם הגון וישר בבסיסו [ככה התרשמתי עד היום ממאמריך כאן] המעוניין בתיקונו של עולם, אנסה שוב ובאופן סופי בהחלט מצידי, לברר לך ולעצמי מה אינו נכון בדבריך לדעתי שאותה אשתדל לנמק כמיטב יכולתי. מצד שני, טוב היה אם היית אתה מברר [לא מצהיר או קובע ללא תימוכין] מה לא נכון בדברי כי אז הייתי בטוח יותר במקורות עמדתך. אבל זה מה יש ועם המלל שכבר נכתב על ידינו שנינו, אצא לדרך ואשתדל לחדד כמיטב יכולתי בצורה נוקבת אולי את הנימוקים בגללם איני יכול לחלוטין לקבל לא את עמדתך הכוללת כלפי מטרות האיקלום הציבורי ועוד יותר לא את עמדתך בדיוננו הזה.
כתבת כעת : לבעלי המקצוע אליהם מכוונת המטרה. – ואני שואל : מניין לך שכלפיהם כוונה המטרה ? נהפוך הוא. מכתבו של לוי אשכול המופיע בשערי בית לוי אשכול ברחביה, מוכיח ברורות להיפך. כך גם הנימוקים הרציניים שהעליתי בתגובתי האחרונה. הכרזתך זו אינה מנומקת במאומה מלבד בהיותה הצהרתך. למה ? ככה. או יותר נכון, כי ככה השכבה אליה אתה משתייך מקצועית [=לא קליקה, אלא בעלי מקצוע גינוניים] תשמור על זכות יתר [=פריבילגיה] שהעניקה לעצמה במו-פיה…
הצהרת\קבעת כעת : משתלות פרטיות מאקלמות פי עשר אם לא פי מאה צמחים ממכון וולקני. – ואני שואל : האם יש לך גיבוי כלשהו לנתוניך אלה ? לי למשל הם נראים להיות מוגזמים באופן פרוע מאוד. הייתי מוכן לקבל אקלום משוער שלהן בגובה של 10 עד 20 אחוז מהמצאי הכללי. לא יותר. וגם זה בנדיבות…
כתבת לאורך כל הדרך וחזרת על זה שוב כעת : הביקורת שלך כלפי שגיא כפי שכתבתי אינה שונה מהביקורת שיכולה להיות גם כלפי משתלות אחרות. – אנסה להסביר את המובן מאליו : הביקורת שונה לגמרי. ומוזר לי מה לא ברור לך. משגיא המשתלה המקבלת עמלת הפצה תספק לי רק לפי הזמנתי המוקדמת פריטים מהקטלוג של שגיא, היא אינה מחזיקה או מאחסנת אותם כנראה עקב אי אמונתה שיש להם ביקוש המצדיק עלויות כאלה של תחזוקה מצידה או מה שנראה יותר היא אינה מאמינה שבמחירים כאלו יהיה לה ביקוש מספיק לתוצרת שגיא, אשר על כן אין לה כל הוצאת איחסון מלבד תיווך, התיווך המאולץ הזה נכפה עלי מכח מדיניותה של שגיא, אבל עמלת ההפצה השמנה לנקודת האספקה תהיה כאילו היו לה הוצאות כאלה של תחזוקה וכאילו זכיתי לשירות של התרשמות בלתי אמצעית מהצמח. ככה זה בדרך כלל [=תמחור אחיד]. וחוץ מזה אם אפשר להם לקחת אז למה שלא יקחו, וגם זה ככה קורה ברגיל. בנוסף, לא ניתן לי לחוש את הצמח לפני הזמנתו ועלי להסתפק במידע מאתר שגיא בהנחה שהוא מדויק. כל זה הופך את רכישת מוצרי שגיא לסוג של הימור ומילא הימור קטן אבל היות ואין גדלים קטנים אז ההימור הכפוי הזה הוא גם הימור יקר מדי. מה לא ברור ? איך זה נראה לך דומה ולו במשהו להתנהלותה של נטף למשל אותה העלית ללא שום קשר. צמחיה של נטף מופצים, הינם נוכחים ומוחזקים במשתלה הקמעונאית המפיצה והמיועדת לציבור הרחב, יכולני להתרשם מהם על המדף, מגיע למשתלה עמלה על אחזקתה והנגשתה זו. אין כאן הימור. ואפילו המחיר נוח מאוד. מה לא ברור לך ?
כתבת כעת : נכון הדבר גם למשתלת שפם שהבאת את הקישור להסביר כביכול את תמחור הצמחים וזה הסבר שרק מחזק את דברי – ואני רואה : הפוך בדיוק !. ותחילה אצטט בסוגריים מרובעות מתוכנו המסיים של המאמר בשפם [אני לא מצפה ממישהו להפסיד כסף, אבל כשמכפילים מחיר עץ בן 7 בשלוש מקבלים מחיר שכמעט אף לקוח לא מוכן לשלם,והתוצאה (שרואים היטב בשטח לצערי) היא עוני גדול במבחר ובעיקר בצמחים מיוחדים או כאלה שמתאימים לאזורים מיוחדים] העולה מהקישור הוא שכלל האצבע המקובל בקרב בעלי משתלות, הוא, תמחור אחיד של כפול 2 עד 3 מהעלות הכוללת. והנחתי הפשוטה היא שכבעל משתלה ידועה הוא מכיר את העסק והשוק, עובדה שגם מאמרו פונה לחבריו אלו, ואם כלל האצבע של תמחור זה היה מומצא על ידו, איך קיווה לתהודה ושיכנוע מצד חבריו לעסקים המשותפים? על סמך הנחותיו אלו הנראות להיות מקובלות ומוסכמות בקרב חבריו בעלי המשתלות, הוא ממשיך וטוען לאור זאת שבצמחים גדולים התמחור יוצא מופרך ולא משתלם לצרכנים, וכתוצאה מכך ההיצע לא נקלט ולא מופץ לציבור, וככה מתהווה נזק לתרבות הגינון. זו תמצית המאמר שבקישור. על כן ממליץ שפם לתמחר תמחור שונה וזול יותר את השתילים הגדולים, בכדי להנגישם להישג יד הציבור הרחב. זה מה שכתוב בקישור. איך הבנת להיפך ?
מצידי אסכם כאן סיכום סופי בהחלט ואשאיר לך כבעל האכסניה את זכות המילה האחרונה :
לי נראה ברור שתגובותיך, בפרט האחרונה, מונעות אג'נדה חברית [גם אם אני מקבל את דבריך שאינך במודע שותף בקליקה כלשהי], כתוצאה מאג'נדה ניכרת זו, הפכת ב180 מעלות דברים שכתבת במאמרך הזה עליו נסוב הדיון, רק לצורך אג'נדתך שנתקלה בבעיות, ומשורתך התחילה להכיל לפתע מאות ואלפים, וכל זה רק לצורכי התנגדות מונעת אג'נדה חברית [לא קליקה מודעת]. שעדיין לא גובתה במאומה. לא הסמכת את טיעונך שמטרת וולקני הינו שירות לבעלי מקצוע, ושבכלל מותר לו לנהוג כך, הצהרת שזה כך, כאילו הענקת למעמדך [לא קליקה מודעת] במו-פיך זכויות יתר [=פריבילגיה], כי ?. למרות נימוקים ברורים ורציניים שהעליתי בתגובתי הקודמת להיפך ואליהם כלל לא התיחסת. גם לא נימקת מדוע יהיה כך שפריבילגיה [=זכות יתר] כזו תוענק רק למעמדך [לא קליקה מודעת], למעט הנימוק שהפרכת בעצמך במאמרך שיצוצו לפתע מאות ואלפים מתוך משורתך…
אבל, ישפטו הקוראים.
ואולי יואילו להביע דעתם מה עמדתם על הסיפור החלמאי הישן הזה :
ד"ר ספסלזון, מאושיות התווך של הספסלאות האיכותית בחלם איש מקצוע ידוע, קבע בהבל פיו האגדי, כי, רק לספסלאים מקצועיים ובעלי ספסליה מוכרת ישנה פריבילגיה לקבל שירות ממשרתי הציבור היעודיים לספסלאות ופיתוחה בעיר החכמים חלם – שאר הציבור המהווה צרכנה העיקרי של הספסלאות יצטרך להסתפק בשירותים בתשלום מטעם הפריבילגיים חברי גילדת הספסלאות שהם בעלי ספסליה מוכרת, אותם פריבילגיים שנוצרו מכוח הבל פיו האגדי של ד"ר ספסלזון – למרות שאותו ציבור הוא המממן של שירותי פיתוח וקידום הספסלאות, ולמרות שהוא הריבון היחידי האמור לקבוע למי עליה לתת את שירותי הפיתוח והקידום הספסלאיים, שאם לא כן יווצר משטר פרוטקשן בניהול מכון המחקר לפיתוח הספסלאות וקידומה, משטר פרוטקשן עם אמות מידה בלתי ידועות ובלתי מוסכמות מלבד על גילדת הספסלאות – כתוצאה מהפעלת הלחץ הפימפומי והחברי של גילדת הספסלאות על המכון לפיתוח וקידום הספסלאות מטעם הציבור ועל חשבונו, אכן הפריבלגיה הזו לגילדת הספסלאות הפכה לנוהג מחייב עד כדי רמה של דתיות אדוקה מאוד ומחייבת כל – הציבור המממן של המכון לפיתוח וקידום הספסלאות מצא עצמו נאלץ בעל כורחו ושלא בטובתו למצוא פתרונות אחרים לצריכתו הספסלית, בגלל שהגילדה ומכון הפיתוח והקידום הספסלאיים חשו כל כך בנוח עם המצב הפריבילגי שיצרו בעצמם לעצמם, עד כדי שלא היה להם שום עניין אמיתי להתאמץ בהגדלת מצאי הספסלים או העמקת איכותו – הציבור המממן שנשללה זכותו לקבל שירותים מממומניו, מצא עצמו נאלץ לפתח ולקדם ספסליות בעצמו – אבל לא היה לציבור הידע המתאים להשמר מנזקם של ספסלי היזק משבטי עצמם לדעת – מה שקרה הוא, רשות הרבים התמלאה בספסלים מזיקים משבטי עצמם לדעת ודוחקי כל – מייד קמה גילדת הספסלאים בראשות ד"ר ספסלזון אושיית המקצוע האגדית והתריעה בשער בת רבים על המצב ואף תבעה טיפול דחוף והקצאת משאבים לספסלאות מונעת מתקדמת, הקצאה שתיצור בעיקר תקני המשך ופרנסה בשפע לגילדת הספסלאים – ככה יצא שגילדת הספסלאים נהנתה מכל העולמות – היא גם זכתה בפריביליגיות לעצמה על פי קביעת עצמה, וגם זכתה במכרז לסילוק מפגעי תוצאות הפריבילגיות שנטלה לעצמה בעצמה, וגם זכתה למעמד מוסרי מורם מעם כמוכיחה ומטיפה בשער בת רבים לנזקי ספסלאות עצמית הכוללת פיתוח וקידום יזמיים מאולצים – ממש גן עדן לגילדת הספסלאות החלמאית בעיר החכמים חלם – רק עובר אורח לרגע שרואה כל פגע עמד מבחוץ והסתכל במה שהיה פעם גן לפני עידן בחלם עיר של חכמים וכיום הפך לספסראות פריבילגית מתקדמת לפיתוח וקידום חלמאי אידאולוגי של ספסלאות נחשלת ומיושנת.
ואולי, לא היו הדברים מעולם
ואולי, מעולם לא השכמתי
עם שחר לגן,
לעבדו בזיעת אפי.
מעולם, בימים ארוכים ויוקדים
(ארוכים ויוקדים) של קציר
במרומי עגלה עמוסת אלומות
לא נתתי קולי בשיר.
מעולם לא טהרתי
בתכלת שוקטה ובתום
של כינרת שלי הוי כינרת שלי
ההיית או חלמתי חלום ?
מילים : רחל
טוב זה ארוך מאוד ואאלץ להקדיש לכך זמן ארוך בהרבה. בינתיים רק אומר שקרוב ל100% ואולי הגזמתי אז 85% מהמלאי של משתלת נטף לא הגיע דרך סימה קגן. נכון הדבר גם כמעט לכל הצמחים בוונדי שהגיעו מאוסטרליה, אותו הדבר למלאי משתלת בוטניקה. ויש עוד משתלות והיד נטויה. סימה קגן איקלמה עשרות רבות, אולי למעלה ממאה. במשתלות יש לא מאות אלא אלפים, מגאופיטים מדרום אפריקה, עשבוניים, מעוצים, סוקולנטים ועוד ועוד ועד אלונים רבים שהגיעו בבלוטים. למיטב ידיעתי ואולי היא באמת מוגבלת ושגויה אנשים פרטיים הביאו אותם בכיסים ובמזוודות ולא העבירו אותם הסגר מסודר של משרד החקלאות.
ההסבר של דן משפם אותו הוא מכנה כלל אצבע כבר בתוכו מקפל הבדלי ענק. הכפלה של 200% כמובן אינה מכפלה של 300%. אלו כללים שרירותיים של שוק. אחד אף יגדיל לעשות ויכפיל ב180% על מנת להוזיל ככול האפשר והאחר היקרן אף יעלה על כלל האצבע הנ"ל וימכור ב320%. מכאן הפער אם עלות הצמח היתה 10 שקלים במקור תקפוץ בין 18 שקלים ל32 שקלים. כל זה לצמח צעיר וקטן. כאמור שרירותי לגמרי. בכלים גדולים יותר אומר לפי כלל אצבע זה שאינו עובד לדבריו עלות גידול מיכל של 10 ליטר יהיה 60 שקלים ולכן יגבה במשתלה 120-180 שקלים. לדבריו אלו מחירים שלא יעמדו בהוצאה של אזרח מן השורה בקופת המשתלה ולכן על בעל המשתלה לצמצם רווחים ולמכור בסתם נשלוף מהשרוול 80-110 שקלים ואם משתלה זולה אזי 65 שקלים. מה כל אלו אומרים? שהכללים אינם חמאה בפיקוח ממשלתי. אין להם כללים אלא כללי אמות, קמיצות,זרתות ואצבעות. משתלות קמות ונופלות ונמצאות בתחרות אלו עם אלו. איני רואה פה מונופול של תשובה ונובל אנרג'י.
לגבי הימצאותם של הצמחים על מדף המשתלות גם זה דבר נזיל ורחב.למשתלת נטף קטלוג אינטרנטי רחב יותר ממה שמצוי במשתלה, כאמור לא כל צמח ניתן לקניה בכלים קטנים, חלקם תוכל להזמין רק באופן מיוחד משום שאין להם ביקוש, גם קרן צור מחזיקה את מרבית ורדיה אצלה, המחיר גם שם הוא גבוה ביותר ביחס לנפח הכלים, לא תוכל למשש ולהריח את הורדים אלא לאחר הזמנה. בשתילי הר מונחים תמיד חלק מהצמחים של שגיא, קרן צור, נטף וכן הלאה. רוצה פלוני להזמין מה שאין יגש לאסף או לנילי ויזמין.
חלק גדול מן הצמחים יוצא מהאופנה, מתגלים לגביהם מזיקים חדשים, יחס עלות הגידול לא פורפורציונלי לאפשרות מכירתם (פרע מצרי גדל 7-10 ס"מ בשנה, מהוניה זוחלת גם איטית וגם קשה מאוד לריבוי, משמע כלים רבים מתים עד היכולת למכור אותם ועוד). דבר זה נכון גם למגדלים עצמם וגם למכון וולקני אשר אתה ואני לא יודעים מה תוצרי המחקר. הייתי שמח שהדפים שם היו מעודכנים יותר אבל אני מניח שחלק מהצמחים שגם אני משתוקק להכניסם לגינות כמו אותה מרוות טרידנט פשוט או נמצאו כבעייתיים מבחינת ריבוי או עם מזיקים חדשים או שאין משתלות המעוניינות מסיבותן שלהן שרובן כמובן קשורות לרווח לרבותן.
לגבי מכון וולקני. הוא ממומן מכספי ציבור כמו האוניברסיטה העברית. נסה להיכנס למעבדה בגבעת רם ולבקש מבחנה ולומר שכל פלוני רשאי לבקש כל חומר. בתור מכון מחקר יש להם אחריות, גם משפטית. חומר שיוצא החוצה חייב להיות מעוגן בכתב אחריות, אולי גם בחוזה עם הסדרה כספית לגבי תביעות נזקין עתידיות – משתלה הרבתה שיח X שנשתלו ממנו 250 אלף יחידות בכביש חדש, השיח לא עמד בציפיות ומת ממזיקים/התייבשות/עודף מים/שמש ישירה וכולי. על מי האחריות?
בכדי שלא אואשם בשרלטנות אומר שהתקשרתי לקבל הסברים מדוברת מכון וולקני ודבריה הניחו בהחלט את דעתי.
אתה יכול להאשים אותי בחוסר יושרה, בחברות בקליקה או בגילדה או בכל האשמה שתחליט. אם יש לך סימוכין שנעשים דברים שאינם עומדים בתנאי החוק אתה יכול ללכת למשרד מבקר המדינה ולהגיש קובלנה ובקשה לחקור את מכון וולקני וסימה קגן. אני לא רואה פה קונספירציה ולא רצון להגן על איזה מונופול או קרטל חשאי שמוכר גרניום ופיקוס בנימינה.
זכותי וזכותך וכלל הזכויות לדיון לא מחייבות אותנו להמשיך ולתקשר פה, נימת דבריך אינה מקובלת עלי, איני זקוק לחותמת הכשרות שלך על יושרתי או נוכלותי או על היפוך בעמדותי או על עמידה בסטנדטים שלך עם או בלי אג'נדה שאינה לרוחך.
וואו! עובר אורח יש להניח שאתה פסיכופט צמחי לא קטן. אני מניח שיש בזה מן ההנאה, זקפה היא זקפה.
אכן דו קרב רציני מתרחש על אדמת המריבה, מי הוא עובר האורח? האם הטלפון האדום אצל משתלת נטף מצלצל בטירוף? או שמא הודעת WhatsApp תספיק בכדי לעבור למצב כוננות 7 ברשת המעקב הבין צמחית.
בנוסף לכל מה שכבר כתב אבינדב, חלק מההכנסות של מכון וולקני אינם מתקצוב ציבורי אלא משת"פים מסחריים, והשנה קיצצו להם עוד 22% מהתקציב. אני לא יודע איך בנוי המימון של פעילותה של סימה כגן, אבל הנחות היסוד בהשתלחותו של עובר אורח נראות לי צריכות בירור. לא אתפלא אם חלק מפרוייקטי האיקלום שלה הם במימון פרטי, ובמקרה כזה זה לגיטימי שהתוצר יהיה לא רק זמין אלא ממש שייך רק למממן.