בכל שנה מספר הזרעים ביחידת שטח גדול לאין ערוך מהיכולת של אותו השטח להביאם לידי פריחה. קשה לכמת בדיוק אך במטר רבוע יש רבבה של ס"מ רבועים ובהם יכולים לשכון בין עשרות למאות אלפי זרעים של עשרות ומאות מינים שונים. רובם יאכלו על ידי נמלים, ציפורים, פשפשים ושאר בעלי חיים. חלקם מראש אינם כשירים לנביטה. מאלו אשר כן ינבטו רבים יאכלו, ירמסו ויעקרו על ידי בעלי חיים נוספים. רבים ישארו מאחור בקצב גידולם יגססו וימותו ממחסור באור ותחרות השורשים.
בית מטבחיים.
כל זרע וזרע מכיל את העבר כולו, זיכרון גנטי למיליוני שנים, תודעה מתפתחת השולחת גשושה לעתיד הלוט בערפל אי הוודאות בחומר הלובש צורה לנגד עינינו.
עד הגיעם לבגרות ופריחה, מרבבות – מאות אלפים ויתכן שמיליוני זרעים בכל מטר רבוע. ישארו לעיתים צמח בודד (לוטם שעיר לדוגמה לאחר 3-4 שנות גידול) או עשרות מינים קטנים יותר (חרציות, פרגים, ניסנית, ודגניים רבים) גם גאופיטים כרקפות, נוריות, כלניות וסחלבים נכנסים במערכת מורכבת זאת, לאלו בפרט משלב הנביטה ועד הפריחה לוקח לעיתים מספר שנים כך שלחורף אחד גשום במיוחד וגם לשלושה כאלו ברצף אין כל משמעות לעוצמת הפריחה, לעיתים עם התחממות מוקדמת תבוא גם פריחה מוקדמת ולהיפך.
ותו לא.
המקום היחיד בו יש משמעות לעוצמת פריחה בעונה גשומה יהיה בתנאי מדבר; שם בשנה שחונה הזרעים מתוך מנגנון הגנה פשוט לא ינבטו או ינבטו וימותו בטרם יצליחו לפרוח ובשנה גשומה במיוחד מקומות בהם זרעים המתינו לעיתים גם שנים רבות יכסו את הקרקע השחונה בפלא האלוהי השמור רק לעין האנושית.
בית מטבחיים 🙂
מטאפורות מעניינות.
גם לעין לא אנושית אגב. בעיקר לעיניהם של כל אוכלי הצמחים.
מסכים איתך לגבי תעתועי הזיכרון האנושי אבל..
גם בחבל הים-תיכוני בשנים מעוטות גשם חלק מן הגיאופיטים אינם פורחים או ממעיטים בפריחה, ראה אפילו רקפות באזור ירושלים. בחורפים שחונים הצמחים החד-שנתיים קטנים בהרבה, ברצפים של שנים יבשות מתים גם עצים ושיחים ואחרים מייבשים ענפים רבים והדבר נראה גם בחורף ובחורפים שמסתיימים מוקדם מסתיימת גם הפריחה מוקדם יותר ופריחת האביב מתקצרת.
בחורפים גשומים וארוכים כמו בשנה שעברה והשנה (למרות שהתחילה מאוחר) צמחי הבר משגשגים, יותר צמחים שורדים לכל מטר מרובע והם גדולים יותר ופורחים יותר.
כיף לקרוא אותך למרות הפרזותיך הספרותיות..
תענוג לחלוק עליך, אבינדב היקר, כי יש לפחות עם מי לחלוק את המחלוקת ויש גם באמת על מה לדבר.
השנה הפריחה היא לא פחות ממדהימה, וזה גורף. רואים זאת בכל פינה או תעלה דחויה, קל וחומר בחורשים ובשדות ובגנים. הצמחים כולם מבסוטים, ממש ומאד. אתה רואה זאת עליהם. אינני יודע אם זה תלוי רק בכמות הגשמים או בעיתם או בדברים מחזוריים הנשגבים ממני, אבל ברור כי הם כולם מבסוטים במיוחד; גדולים יותר, דשנים, נוצצים מרוב מרץ, פורחים בשפע נהדר.
ברור כי יש מנגנונים שונים של השהייה, איפוק, מארב סבלני לתנאים טובים, לא רק בין הזרעים, גם הוותיקים, הצומחים זה מכבר כמו שיחים גדולים, עצים זקנים או רקפות בעלות פקעת ענקית. וגם בהם אתה מגלה השנה איזו הסכמה. כמו מקהלה ענקית המחכה עם האקורד הגדול לשעת כושר הכתובה רק לה, בתווים הנראים רק בעיניה. אבל אי-אפשר שלא לראות ולשמוע את זה.
ומה שכתבת הפעם דומה לסירוב מצחיק לשמוח כשכולם שמחים, סירוב המוכר לי מבני הגדול כשהיה קטן: הוא בתור דעתן גדול, נבדל מובהק, סירב לשמוח אפילו ביום ההולדת שלו…
ומהי שנה כזאת אם לא יום הולדת של גננים אמיתיים כמוך?
הסתכלות מעניינת שדורשת התבוננות ובדיקה. וכתמיד הכותב כותב דברי שירה/פרוזה ברמה גבוהה וכך המשיבים.תודה
גל ואריאל, קשה להתווכח עם אנשים שכמותכם אך אבי גילה לי לפני קרוב לשלושים שנה את המונח אוטוסוגסטיה (אותו האב שמשוכנע שהשנה הפריחה מדהימה). ומאז דבק בי המונח עד לאוטוסוגסטיה משלי על אלו של האחרים.
אני לא חושב שרקפת תוציא פרח אחד יותר ב300 או 800 מ"מ מים בפברואר ומרץ. אולי תאריך את הפריחה למאי אם הגשמים והטמפרטורות יהיו נוחות עד אז.
מעניין.
אצלי הפריחה השנה אכן מדהימה. יותר משנים קודמות. אבל.
אני ייחסתי את זה לגיל הגינה.
אני חיה כאן 5 שנים, חלק מהשתילה נעשתה מייד (בעיקר עצים – קצת לפני שנכנסתי) וחלק במהלך השנים הבאות.
אני מניחה שהפריחה המוגברת קשורה פשוט להתבססות., אבל אולי גם לעובדה ששנתיים ברציפות ירדו כאלף מ"מ גשם (נדמה לי שהממוצע כ- 700. לא חותמת על זה), לאחר שנים פחות ברוכות.
אולי.
אני לא מתכוון לגינות, שם יש הבדל מן הטעם הפשוט של צמחים שצריכת המים שלהם שונה מאוד אלו מאלו והשליטה שלנו על מיקום וגודל. בכל מקרה ה700 או 600 או 800 פחות משנים ממה ששעה או שעתיים פעם בשבוע או שבועיים במשך שאר חודשי השנה השחונים.
היי מדהים כמה הייה שווה היום לגלוש…רוצה לוותר על הדשא ולהקים מדשאת אחו..יש הכנותמיוחדות שעליי לעשות לאחר עקירת הדשא
תודה
הגעתי לכאן היום לאחר פתיחה לא מוכוונת של שני צמחים באתר של סימה כגן.
בחיפוש נוסף על הצמח השני, הגעתי לדף שלך על שני הצמחים האלה יחד והכל במקרה והיה מעניין.
אז גיליתי אתר מיוחד ושונה, שיוסיף לי הרבה ואשמח מאוד אם יישאר ברשת לקריאה ועיון בהמשך. תודה על ההזדמנות היום.