פרע, דיכאון ואושר.

הסוג פרע (היפריקום) הוא מן הצמחים אשר כמעט והוחמצו על ידי הגננים וחובבי הגינון בישראל, זאת קבוצה רחבה בת מאות מינים אשר יש לה נציגים רבים באזורי אקלים ים-תיכוניים מובהקים. בישראל מצויים עשרה מינים: בני שיח וחד שנתיים, חלקם נדירים ביותר ומיעוטם נפוצים. פריחתם המאוחרת בקיץ תמיד בולטת על רקע אפרוריות יולי-אוגוסט.

הם אינם פופולריים כאזוביונים ומרוות אך יש בהם מחד גיסה מראה סולידי, משתלב, "מקומי" ומאידך פריחתם מעוררת תמיד תשומת לב משום ייחודיותם בעשרות האבקנים הארוכים וצבע הצהוב-חלמון שלהם.

ים תיכוני במיטבו - פרע בלארי.
ים תיכוני במיטבו - פרע בלארי.

ברפואת הצמחים המסורתית, זאת אשר נושאת עושר ידע עצום של ניסוי וטעיה בן אלפי, רבבות ומאות אלפי שנים ישנם שימושים רבים למיני פרע שונים  אך יוצא דופן הוא המין פרע מחוררHypericum perforatum אשר משמש כנוגד דיכאון, יעילותו ככול הנראה כה מרשימה שישנם מחקרים רבים וניסיונות להתחקות אחר מרכיביו השונים (בתוכם היפריצין – Hypericin) בכדי לסנתז אותם על מנת להגביר את עוצמתו. זהו כנראה מקרה ייחודי שבו לצמח השפעה כה רבה על דיכאון; הפרעת נפש אשר שלוש מאות מיליון איש לוקים בה. מיליון איש שולחים יד בנפשם מידי שנה, רבים מהם כתוצאה ישירה ממנה. זאת אחת מקטגוריות הקצה הרחוקות ביותר מהמונח אושר אשר באיוולותינו אנו מניחים לו לחמוק מבין אצבעותינו בו בזמן שאנו רודפים אחריו ללא לאות כל חיינו, מגילת העצמאות האמריקנית מגלמת זאת היטב:

We hold these truths to be self-evident, that all men are created equal, that they are endowed by their Creator with certain unalienable Rights, that among these are Life, Liberty and the pursuit of Happiness


ואן גוך והיפריקום, איזו אמנות היה יוצר ללא הדיכאון?
ואן גוך ומבנה מולקולת היפריצין, איזו אמנות היה יוצר ללא הדיכאון? איזה עולם היה לנו לו יכולנו להתבונן ללא מבנה המחשבה המקבעת את התניות הנפש? עשו ותיוכחו.

מגילה שמבוססת על רעיונות שג'ון לוק טבע במוחות בני אדם לפני שלוש מאות שנים, ניסיונות אין ספור לעגן בניסוחים את ההבחנות האלמנטריות ביותר שחייבות לצמוח מבפנים ואינן יכולות להירכש דרך התניה, הן אינן שונות למשל מהדיבר האווילי "אל תרצח", אנושות שזקוקה לששת אותיות אלו כדי להבין את החיים אינה מבינה דבר ולא חצי דבר אודותם, נזקקות זאת למילים, ציווים וחוקים על מנת לבאר את משמעותנו ולהכניס סדר לכאורה לחברתנו היא כישלון מהדהד, למצוא אושר בארצות הברית 236 שנים לאחר מכן זאת משימה כמעט בלתי אפשרית, תודעה קולקטיבית השטופה מדת, טלויזיה, בידור ואלכוהול, חברה המוציאה 15 מיליארד דולר בשנה על מלחמה בסמים הממשיכים לשטוף את רחובותיה בפשע, 2.4 מיליון איש אסורים – זהו יחס של 7.4 לאלף בין בני חורין ליושבים בכלא, חלקם כז'אן ולז'אן (מאמר על הלא יאומן הזה כאן), 8.4 מיליון הליכי כירורגיה קוסמטיים בשנה! עושות זאת קרוב ל10% מהנשים הבגירות שם, כה מאושרות הן מהשתקפות חזותן במראה ואלוהים יודע כמה אדרנלין של גיהוץ כרטיסי האשראי הקונים אין ספור הבלים. כך באימפריית שכרון הכוח ניצחו ממשיכי דרכו של תומאס ג'פרסון את העולם ואת עצמם.

בני אדם זקוקים ליותר מתמצית פרע מחורר בכדי להתגבר על בעיותיהם, הם נדרשים להגיע לשורש הבערות המציב אותם בקונפליקט מתמיד עם העולם ומתוך כך לשנות את הווייתם שהוא הווייתו.

במשתלת נטף רשומים שלושה מיני פרע ואצל גלי מלצר רשומים חמישה מינים נוספים (כולל את הפרע המחורר) ויש מין נוסף שפרח שמו מזיכרוני, אני מכיר ומשתמש בחמישה ובהחלט עומד לבדוק בקרוב גם את ארבעת הנותרים. מתוך ניסיוני הם עמידים מאוד באזורים קרירים ומתקשים בשפלה אך יתכן שיעמדו היטב שם בהצללה חלקית, בגינה ששתלתי באילניה (כמה חם!) דווקא מתפתחים יפה פרע מצרי  (שמש מלאה) ופרע בלארי, (שמש חלקית) פרע מופשל מתפתח לאט מאוד אך עומד  בגינה שתכננתי בשפלה הדרומית בשמש מלאה. באזורים חמים אני ממליץ להשתמש בשתילים קטנים ולא בדליים.

מן הנמוך אל הגבוהה:

פרע גביעוני : (תמונה) מתפשט דרך קנה שורש זוחל, חזק מאוד בתחרות שורשים, צומח גם בצל וגם בשמש אך יפרח יותר בשמש כמובן, אינו נראה טוב בחורף אך מתחדש מהר באביב, גובה 25-30 ס"מ רוחב 40-50 ס"מ ומתפשט בתנאים טובים.

שפע אדיר של פרחים צהובים ננסיים - פרע מצרי
שפע אדיר של פרחים צהובים ננסיים - פרע מצרי

פרע מצרי : (בתמונה למעלה), יוצר כרית קומפקטית בגובה 30-40 ס"מ וברוחב דומה. עם עלים זעירים יפיפיים, פורח בשפע אדיר באביב בפרחים קטנים, המין האהוב עלי אך אליה וקוץ בה: צימוחו איטי להחריד ויש לשתול אותו במקום שבו לא ישתלטו עליו צמחים מהירי צימוח.

פרע בלארי : (תמונה), גם כן גדל לאט אך מגיע לגובה של 70-80 ס"מ ורוחב דומה, עלווה קטנה וגלדנית, הפרחים מאוד גדולים ופורחים מן האביב ועד לסתיו, מאוד יפה בשילוב עם אזוביון משונן תת מין מאפיר או סנטולינה ננסית אפורה לדוגמה אך עם עוד מינים רבים ים תיכוניים, צמח נפלא.

פרע מופשל : (תמונה), גם הוא גדל באיטיות רבה אך לאחר קרוב לעשר שנים הוא יכול להתנוסס לגובה חמישה מטרים, פרחיו העצומים נשאים בקצות הענפים (ולכן כשהוא גדול הם פחות בולטים משום שהם יהיו בחלקים העליונים של הצמח) בחודשי החורף עד האביב, יכול לשמש כחלק מגדר חיה רב גונית.

אם יש לכם נסיונות נוספים עם מיני פרע אשמח שתספרו בתגובות

ולסיום מתקרבת שנה לפעילות הבלוגינון, מגמת הקוראים בעליה ומספר הכניסות בחודש כבר חצה את האלף אך אני חש שביכולתו לעניין מספר רב בהרבה ולתרום לשיח תרבות הגינון המקומית. עשו מנוי (למטה משמאל, זה אנונימי איני יודע מי הנרשמים) ושלחו לינק לגננים, אדריכלי נוף ואדריכלים, משתלות, מחלקות גינון בעיריה ובמועצות באם יש לכם קשרים כאלו ובכלל לחברים חובבי גינות, טבע וחיים.

תודה.

6 תגובות בנושא “פרע, דיכאון ואושר.”

  1. אפשר להיות חוצפנית ולהציע להכניס יותר תמונות לפוסטים? זה קצת מקשה על הקריאה לקפוץ כל פעם ללינקים במקומות אחרים כדי להבין על מה אתה מדבר.
    וחוץ מזה: מזל טוב על השנה. לא תיארתי לעצמי שכתיבה על גינון יכולה להיות כל כך מרתקת ומקסימה.

  2. תודה רבה, זה רעיון שאני תמהה לגביו באמת, אני משתדל לא לעבור את הארבע תמונות ולגבי הקישורים משאיר את ההחלטה לקורא, אני נוהג כך לעבוד עם האינטרנט ולפתוח במקביל לשוניות רבות ולעבור בינהן אך זה לא נוח לכולם, כך אני גם כותב. אבל אני בהחלט יכול להרחיב בעוד שתיים שלוש תמונות

  3. תודה על כתבה זאת ועל כל האחרות,מאז הבולבין השיחני אני מאמצת בכל פעם צמח מהנזכרים בכתבות.
    תבורך.

  4. תודה על המידע המעניין והמועיל. למה להגביל ל-4 תמונות? כל המרבה בתמונות הרי זה משובח 🙂
    בגינתי בשרון ניסיתי 2 מיני פרע ממלצר ושניהם לא החזיקו מעמד, הגעתי למסקנה שחם להם מדי.
    אחרי שתתנסה בשתילה של עוד מיני פרע אשמח לכתבת המשך.

  5. יש גם כמה מינים של פרע שגדלים בטבע בארץ. אני ייחרתי בהצלחה אחד מהם- צמח צנוע שנקרא פרע קטן עלים. לדעתי כדאי לנסות לגדל מינים נוספים מהארץ כמו פרע לבנוני, פרע צמיר ופרע ריחני, ולהפיץ אותם בצורה מסודרת דרך משתלות או גנים בוטניים.  

  6. כן אני גם חשבתי על העניין, הוא פורח זמן ארוך מאוד, אציע לעוזי מנטף, הם עושים זאת עם צמחי בר רבים.
    אילו מינים לא הצליחו בשרון? ובאילו תנאים הם היו?
    אני חש שיש יחס "נכון" בין טקסט לתמונות למרות שכביכול טקסט דורש מאמץ גדול יותר. אנסה ואראה.

כתיבת תגובה

האימייל לא יוצג באתר.