אדמה חשופה, ראונדאפ ומלחמת וייאטנם.

אחד מהמאפיינים של תרבות הגינון המקומית הוא שימוש בקוטלי עשבים באופן שיטתי. מתכננים גינה, שותלים ואז הפלא ופלא מגלים שבכל מקום שאין בו צמחיה גדלים גם בחורף וגם בקיץ עשבים!
בתחילה עוד מנסים לנכש אותם, אך מהר מאוד הולכים לחנות ומבקשים "משהו נגד עשבים". זה הזמן שבו אנו מכירים את הראונדאפ, שם מותג של החומר גלייפוסט שמייצרת תאגיד הענק מונסנטו. את עלילותיה של החברה ניתן לקרוא באתרים רבים, אך על אחד מהם אתעכב מעט:

במלחמת וייטנאם, אשר גבתה את חייהם של קרוב לארבע מיליון בני אדם, הפיקוד האמריקני שהיה אובד עצות כנגד התקפות הגרילה של הוייטקונג בג'ונגלים הסבוכים העלה את הרעיון המבריק לברא את היער על מנת לחשוף את האויב. על מנת לעשות זאת הם פתחו במבצע ששמו Ranch Hand בשימוש מסוקים ומטוסים רוססו 75 מיליון ליטרים של חומר בשם Agent Orange באזורי ג'ונגלים וכפרים בוייטנאם וקמבודיה, חומר שחברת מונסנטו היתה אחראית על יצורו. היתה זאת תערובת כימיקלים משובחת במיוחד. כתוצאה מריסוסים אלו הורעלו ומתו ארבע מאות אלף איש וחצי מיליון תינוקות נולדו עם מומים נוראים. תשע שנים לקח לממשלת ארצות הברית, מגינת זכויות האזרח הבלתי נלאית, להפסיק את הזוועה הזאת. מונסנטו עדין חיה וקיימת ושולטת היום ביד רמה על השוק העולמי של זרעים מהונדסים יחד עם תוצרי כימיקליים והקומבינציות המרהיבות בינהם (זרעים שהונדסו לעמידות בפני ריסוסים שיהרגו כל זרע אחר וכו'). למי שתמה, דרגת הרעילות של ראוונד-אפ אינה מהחמורות ובוודאי שלא מתקרבת לAgent Orange. זאת היתה כנראה דרגת רעילות מספיק "קלה" כדי שמטוסים של המנהל האזרחי ירססו  במשך שלוש שנים שדות חיטה שזרעו בדווים בנגב, גם אם בסביבת שדות אלו יש גברים נשים וטף. למי שלא מאמין שממשלת ישראל תעשה זאת הנה קישור לפסק דין של העליון.

אך נחזור להווה. לאחר שקנינו את כל המוצרים וריססנו היטב את בני העוולה מגלים לאחר שבוע, שבועים, חודש או חודשיים שהפלא ופלא, שוב הם מופיעים. אז שוב מגיעים לחנות והפעם מבקשים משהו "חזק יותר" שמשמעותו רעיל יותר, למשל אלבר סופר שמכיל 2,4-D , חומצה אשר כן היתה מרכיב בAgent Orange ומידת הסיכון שלה נתונה למחלוקת, או דוקטלון שמכיל Paraquat (מחקר חדש מניח קשר לפרקינסון), או אטרנקס שמכיל Atrazine אשר מאז 2004 נאסר לשימוש על ידי האיחוד האירופי אך עדיין משמש בקנה מידה רחב בארה"ב (גם כן נתון למחלוקת). מה שבטוח שלא הייתם מכניסים אותם לסלט במקום שמן זית, על אף שכל אלה ועוד רבים אחרים משמשים דרך קבע לגידולי הירקות שאנו אוכלים בסלט,.אני לא מציע לעבור למזון אורגני אלא רק מצביע על תופעה שרובנו נוטים להדחיק. לקח לעולם כמה עשרות שנים להבין את המשמעות של שאיפת עשן מסיגריות וחלק לא מבוטל מאיתנו טרם הפנים זאת. לוקח זמן להבין את מה שלעתים נראה כמובן מאליו, הנה דוגמה חדשה לכך על אוטיזם.

אפילו אם נניח שכרגע "אין ברריה" והעולם טרם מצא דרכים יעילות להזין שבעה מיליארד פיות במזון אורגני (זה דיון נפרד אשר דורש ידע, תכנון ושיתוף פעולה עצום היקף שכן השלכותיו עצומות לא פחות מהמשך השיטה הקיימת משום שמשמעותה תזונה לאנושות כולה), עדיין נשאלת השאלה מדוע אנחנו צרכים להכניס את החומרים הללו דרך קבע לשימוש בגינות פרטיות וציבוריות,- כלום אין כל דרך אחרת?

בבסיס תפיסה זאת של הדברת עשביה באופן שיטתי עומדת אי-הבנה של הגן ותוצאותיה רבות: פגיעה בפוריות הקרקע, זיהום סביבתי, סכנה בריאותית ובעיקר עשבים ועשבים אשר אותם כבר לא ניתן להדביר משום שהם עמידים לכל חומר ואף על פי שמדכאים אותם לתקופה הם שבים וחוזרים אם על ידי מערכות שורשים עצומות (ינבוט אחד יכול להתפרש מתחת לאדמה על פני אלפי מטרים רבועים ולמעלה מכך), פקעות ( גומא הפקעים ) , או הזרעה על ידי נמלים (גדילן) וכמובן על ידי הרוח (טיון-דביק). לסיכום לא ניתן לקטול עשביה לאורך זמן על ידי קוטלי עשביה למרות שבאופן אירוני ברוב המקרים זאת תהיה הכתובת על תווית המיכל, לכן כדאי להפחית את השימוש בצורה ניכרת ולהשתמש בקוטלים באופן מידתי (מילה שאוהבים שופטי בג"ץ להשתמש בה בטעוניהם הפתלתלים על מנת להסביר את הלוגיקה שמנחה אותם להגן על קיומם), אך בהחלט לא באופן שיטתי, על אדמות כאלו שמרססים אותם שנה לאחר שנה רואים את התוצאות, יותר מכך חשים זאת; הם מעוררים ויברציה מעוקרת.

אז מה עושים ?

ראשית עלינו להבין שהאדמה איננה גוף נטול חיים אשר עליו מעת לעת מתעוררים עשבים רעים בכדי למרר את חיינו. קרקע היא תהליך מורכב, ארוך, עמוק ובעיקר חי. הקרקע כוללת מינרלים שונים, מים, אוויר, חיידקים, פטריות, חזזיות, תולעים, חרקים, עכבישים, לטאות, וכן הלאה, אלפים, מיליונים, מיליארדים בכל גינה. כל אלו הם חלק אחד ממארג שלם, כביר שכולל בתוכו גם את הצמחים.
לא ניתן להשאיר קרקע חשופה ללא גדילה, ללא המשך של חיים. כדי למנוע מהחיים להתפרץ יש לכסות אותה בבטון ואספלט וגם אז לאחר שנים לא רבות ימצאו אלו דרך לשוב. תציצו אל כבישים ישנים, סדקים במדרכות ובמדרגות, – תמיד ימצאו שם חיים.
לכן בבואנו לתכנן גינה, בין אם ציבורית או פרטית, יש להקפיד שלא להשאיר קרקע חשופה. יש לשתול כך שהשיחים בשיא גדילתם יכסו אותה בצורה מלאהכאשר קצה צמח אחד נוגע בקצה הצמח השכן, ובמקומות שאין בהם שתילה ניתן להשתמש באבני מדרך ובחיפוי.

יש אפשרויות אחדות לחיפוי האדמה,. אני מעדיף להימנע ממראה זר לנוף, טוף בהרי יהודה ושפלת החוף אינו נטמע עם הסביבה וכך גם חלוקי נחל. חיפוי טוב הוא שבבי עץ או רסק עץ בעובי עשרה עד חמש-עשרה ס"מ. מלבד היותו מונע נביטה של רוב העשבים הוא מעשיר את הקרקע בחומר אורגני ומצנן את האדמה בקיץ החם, אמנם הוא דורש מדי פעם תוספת בשל ההתכלות הטבעית שלו אך זאת הולכת ומתמעטת עם גדילת הצמחים עד ל"סגירתם" והתבססות של מאזן חיים טבעי בגן.

ושוב דחיתי את הפוסט על גיאופיטים, אולי בפעם הבאה.